זמן קריאה - שני הרומנים מאת פטריק מודיאנו בבית הקפה של הנעורים האבודים

זוכה פרס נובל לספרות  לשנת 2014 פטריק מודיאני, הוציא לאור
לראשונה ספר אחד שמכיל שני רומנים, רומן ראשון בבית הקפה של הנעורים
האבודים ורומן שני עשבי לילה.
חתן פרס נובל לספרות 2014 הוכיח גם בספר זה את סוד קסמו ואת ייחודו,
והכתיבה מסבירה על הסיבה שבזכותה הפך לסופר מוערך כל כך ברחבי העולם.
בספרו מרגישים את אהבתו לפריז וממש חווים את פריז כעיר לילית מסחררת
וחושנית,שמלאה בנשים בלתי מפוענחות.
בהחלט כשרון יוצא דופן של סופר מיוחד שמעביר לקורא את המסתוריות והמתח.

"בבית הקפה של הנעורים האבודים", שבמרכזו עומדת חידת היעלמותה

של צעירה בשם לוּקי, הוא סיפורם של צעירים פריזאים תועים ותלושים

משכונה אחת בפריז של שנות השישים.

הרומן מסופר מארבע נקודות מבט:

של אחד מאורחי בית הקפה שבו בילתה אותה צעירה מסתורית,

של בלש פרטי הנשכר על ידי בעלה של לוּקי לאתר את עקבותיה,

של סופר בשם רולאן שהתרועע עם לוּקי,ושל לוּקי עצמה.

במהלך מסעם לפענוח היעלמותה הפתאומית של לוּקי, נעים המְסַפּרים השונים

ממקום למקום, מתוודעים לאנשים שהכירו אף הם את לוּקי,

ובכל אותו הזמן נותנים לגחמות הזיכרון, לרחובות הפריזאיים ולמשחקי

האור והצל להדריך את צעדיהם.

גם במרכז הרומן השני, "עשבי הלילה", עומדת דמות מסתורית של אישה,

דָני שמה. המְספר, סופר שמתחקה ממרחק הזמן אַחַר קורות היכרותו עם דני,

נעזר בפרטֵי מידע שכתב בשעתו בפנקס השחור שלו, על מנת להבין מי היתה

אותה אישה, מה היה פשר הקשר ביניהם, ואיך כל זה קשור לחקירה

משטרתית שעבר ולחבורה מפוקפקת ומאיימת שסבבה את דני.

פריז, על שלל רבעיהָ, שכונותיה, טיפוסיה ובתי הקפה שבה, היא אולי הגיבורה הראשית

בשני הרומנים. זוהי עיר לילית מסחררת וחושנית, שמלאה בנשים בלתי מפוענחות

ובמראות המשתקפים מבעד לחלונות - עד שנדמה שדבר בה, כולל הדמויות שבורא

הסופר, אינו כפי שהוא נראֶה.

מודיאנו, שמבקש ללכוד במילים את אופיו המתעתע של הזיכרון,

נותן לגיבוריו לשוטט בפריז וכמו לשנן לעצמם, שוב ושוב, את שמות רחובותיה,

כאילו בכך תהיה להם איזו אחיזה במציאות. 

בבית הקפה של הנעורים האבודים

שני רומנים

מאת פטריק מודיאנו

248 עמודים 72 ש"ח.

פטריק מוֹדיאנוֹ, חתן פרס נובל לספרות לשנת 2014, הוא אחד הסופרים האהובים,

הידועים והמוערכים בצרפת.

הוא פירסם עשרות רומנים, וכן כתב ספרי ילדים ותסריטים לקולנוע. מודיאנו זכה

במהלך השנים בפרסים יוקרתיים, בהם פרס האקדמיה הצרפתית לשנת 1972

(על ספרו "שדרות הטבעת"), פרס גונקור לשנת 1978

(על ספרו "רחוב החנויות האפלות"), ועוד פרסים רבים על מכלול יצירתו.

מודיאנו נולד בשנת 1945 בפרבר של פריז, לאב ממוצא יהודי-איטלקי ולאם בלגית.

קורותיהם של ההורים — איש-עסקים מפוקפק ושחקנית — בזמן המלחמה,

וקשריהם עם חוגים של משתפי פעולה, שימשו בהמשך חומר ליצירתו של הבן.

ילדותו ונעוריו של מודיאנו היו קשים, ועברו עליו בעיקר בפנימיות.

בהיותו בן אחת-עשרה מת ממחלה אחיו הקטן והאהוב רודי,

לו הקדיש בהמשך את ספריו הראשונים.

הרומן הראשון שלו, "כיכר האֶטואל", פורסם ב-1968 בצרפת,

וראה אור בעברית בשנת 1979, לצד רומן נוסף שלו, "שדרות הטבעת"

(בספר "שני רומנים", בתרגומם של יהושע קנז ואביבה ברק,

ספרי סימן קריאה/הקיבוץ המאוחד).

מאז, הקדיש את עצמו מודיאנו לחלוטין לכתיבה.

 מודיאנו, שמתגורר בפריז וממעט להתראיין, הוא הסופר הצרפתי

החמישה-עשר שזוכה בפרס נובל לספרות.

בין ספריו שתורגמו לעברית: "רחוב החנויות האפלות" (עם עובד, 1979), 

"וילה נוגה" (זמורה, ביתן, מודן, 1980), "מִשמר הלילה" (זמורה, ביתן, מודן, 1981),

"נעורים" (זמורה-ביתן, 1982), "ימי ראשון של אוגוסט" (מסדה, 1987),

"מֶמוֹרי לֵיין" (זמורה-ביתן, 1989), "מה קרה לדורה ברודר" (זמורה-ביתן, 1998)

ו"מותק הקטנה" (זמורה-ביתן, 2003).