כאשר צפיתי בסרט החדש ,בוקר טוב
ילד" של שרון בר זיו, ידעתי לפני שמציאות חיינו במדינת ישראל מאוד מורכבת
אך כאשר צופים רואים התמודדות של משפחה לאחר פציעתו של בנם האהוב עומרי,
צירוף של רגעים עצובים, מנחמים, אוהבים, רגעים שמעלים זכרונות איך היה לפני
והכל בדיאלוג שלעיתים מתוח, לעיתים עם הומור,ובעצם רואים איך נראים חיה של
המשפחה סביב השעון ליד מיטתו של עומרי בבית החלון, בהחלט רק בריאות, ותמיד
לראות את חצי הכוס המלאה, כי עומרי עדיין חי וכל יום צופן בפתחו שינוי,
סרט מעורר מחשבה עם שחקנים נפלאים שתמיד כיף לצפות בהם.
תקציר הסרט:
אהבתה של המשפחה היא האושר הגדול והנסתר של חיינו.
עומרי, לוחם צנחנים נפצע ושוכב חסר הכרה.
אמו, אביו ואחותו, מתלכדים סביבו. מערכת היחסים ביניהם מתוחה ומלאת קונפליקטים אבל אהבתם הגדולה לעומרי ומאבקם להחזירו לחיים, חושפת את עוצמתו של הקשר המשפחתי.
חבריו של עומרי ליחידה הופכים לחלק מהמשפחה וכולם יחד עוברים רגעים מרגשים, מצחיקים ואופטימיים, כוח אהבתה של המשפחה מאפשר התמודדות עם המשבר ומעניק תקווה חדשה.
יוצרים
תסריט ובימוי: שרון בר זיו
הפקה: מרק רוזנבאום, מיכאל רוזנבאום, יונתן רוזנבאום
צלם: זיו ברקוביץ
עריכה: אווה קפלון
ניהול אמנותי: יואל הרצברג
מוזיקה מקורית: רועי קלנר
עיצוב פסקול: מיכאל גורביץ
שחקנים
דויד: שרון בר זיו
נעמי: קרן מור
עומרי: אביב אלקבץ
הגר: הדר ברוך
ד"ר נעה וייסברג: אסיה נייפלד
חמודי: אמיר עודה
מורן: מעיין גולדברג
תורג'י: יותם קושניר
המפקד אלון: לירון חי ביטון
זונדר: ערן לחמן
אביטל: טל מרציאנו
רותם: דר רוזנבאום
מנהל מחלקה: רפי קלמר
אלי: איצו אביטל
מיכל: חגית דסברג
ראש העיר: שלום שמואלוב
העוזר של ראש העיר: אלי השכן
מנהל בית החולים: מרק רוזנבאום
ישראל 2018 , 81 דקות
החל מתאריך 28 במרץ בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ
הפקה והפצה – טרנספקס
קרדיט צילומים באדיבות טרנספקס
דבר הבמאי
עם מותו של אבי נכנסתי לחדר העבודה שלי וכעבור מספר שבועות יצאתי ממנו עם התסריט של 'בוקר טוב ילד' שבמרכזו אהבתה של המשפחה. במהלך כתיבתו של התסריט צללתי אל תוך התת מודע הקולקטיבי ודיווחתי משם על אותה אהבה משפחתית מופלאה שעוטפת כל אחד מאתנו אך לרוב נותרת נסתרת מן העין. כתבתי על אודות אהבה ומסירות אין סופית של משפחה ישראלית אחת, מתוך ניסיון לחשוף ולגעת בתחושה קולקטיבית. תחושה זו היא שגם הובילה אותי לשחק בעצמי בסרט את תפקיד אביו של החייל. השלמתי בכך לא רק מעשה קולנועי (כתיבה, בימוי משחק) אלא בעיקר מהלך מנטאלי, רגשי ואישי. בתנועה דואלית חזרתי להיות בו זמנית ילד והורה אוהב גם יחד.
במהלך החזרות לקראת צילומי 'בוקר טוב ילד' פנינו לד"ר ירון סחר, המומחה לפגיעות ראש בבית לווינשטיין. ד"ר סחר הוא בעל שם עולמי ומטפל אישית בשיקום פגיעות ראש של חיילי צה"ל. הוא נרתם למשימה ויעץ לתסריט. בפגישה מרגשת במיוחד איתו, אותה ערכנו השחקן אביב אלקבץ המשחק את החייל הפצוע ואנוכי, אף הקדיש ד"ר ירון מזמנו לתרגול פיזי נכון ואמין של הפציעה. הוא בחן את אחיזת הגוף של השחקן, עקב והדריך אותו באופן שבו עליו להגיב, לחייך ולנוע, תוך שהוא יורד לפרטים הקטנים ביותר. הפגישה עם ד"ר סחר סייעה לנו בבניית דמות ומהלך התסריט אך בעיקר השרתה עלי כבמאי ביטחון ואומץ בכל הנוגע ליצירת דמותו של עומרי. בסיום אותה פגישה שיתף אותנו ד"ר ירון בעובדה כי באותה קומה שוכב חייל פצוע עם פגיעת ראש דומה, הרגשנו כי אנחנו מספרים סיפור קולקטיבי, רחב יותר של תקווה אנושית.
יחד עם זאת 'בוקר טוב ילד' הוא בראש ובראשונה סרט אישי על אהבת המשפחה ועל מסע התעוררות לחיים, להכרה בכאב שלנו ושל האחר ומגע ישיר עם הטראומה והתקווה שלאחריה החיים יהיו שונים לגמרי, מלאי הכרת הטוב. סגנונו הקולנועי הריאליסטי של הסרט הוא בבחינת ניסיון להיות 'זבוב על הקיר' ולהתבונן בקלוז אפ, ברגעים אינטימיים, מלאי תקווה, הומור ואהבה, המרכיבים את חייהם של הדמויות. את עשיית הסרט אני
חייב למשפחתי, למפיק מארק רוזנבאום, לשמונה עשר השחקנים הנהדרים במגוון גילאים ובראשם קרן מור הנפלאה, לצלם זיו ברקוביץ', העורכת אווה קפלון, עורך פס הקול מיכאל גורביץ' ואנשי צוות נוספים, שיצרו יחד איתי את 'בוקר טוב ילד'.
שרון בר זיו
במאי, תסריטאי ושחקן, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ולימודי משחק
בסטודיו למשחק של ניסן נתיב. יליד תל אביב, בן 52 ואב לילדה בת 15. שיחק בסרט הישראלי "בלוז לחופש הגדול" )במאי רנן שור), בתפקיד ראשי בתיאטרון הבימה ("הקוסם מברוקלין" מאת וודי אלן( בתיאטרוןהקאמרי ("השחקן" מאת הלל מיטלפוקנט ( ובסדרות טלוויזיה ("עניין של זמן", "ראש גדול" ועוד).
בתחילת שנות האלפיים עבד כתסריטאי טלוויזיה ("שמש", "פלטפוס") ובשנים שלאחר מכן עבד כקופירייטר ומנהל קריאטיב בענף הפרסום. התמחה בפרסום חברתי וציבורי ועבד ישירות עם ראשי ממשלות ושרים בכירים.
בשנת 2012 כתב ביים והפיק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי את הפיצ'ר הראשון שלו "חדר 514". הסרט הוקרן בפסטיבל קאן 2012 וזכה לציון לשבח על הבימוי בפסטיבל טרייבקה, בפרס חבר השופטים בפסטיבל טרקובסקי, פרס הסרט הטוב ביותר בגרנדה ועוד. "חדר 514" השתתף בלמעלה מ- 35פסטיבלי קולנוע מובילים בעולם, וכן בפסטיבלים יהודים רבים.
"חדר 514" נרכש להפצה בארצות הברית והוצג גם בבתי קולנוע בפריז וברחבי צרפת. הספרייה הציבורית של העיר ניו יורק רכשה את הסרט לאוסף הסרטים הקבוע שלה.
לכניסה לאתר של שרון בר זיו: https://www.barziv.co.il/
משבחי הביקורת לאחר ההקרנה בפסטיבל חיפה
אורי קליין | הארץ | 4 כוכבים
"סרט נבון ועדין על חוסנם של החיים, כתוב היטב ומבוים בקצב הנכון. להצלחתו תורמת הופעתם השקולה והמדויקת להפליא של שרון בר זיו וקרן מור. בסגנון ריאליסטי, שהסרט אינו מש ממנו, ובהימנעות טוטאלית ממלודרמטיות וסנטימנטליות, מתאר סרטו של בר זיו בדיוק מעורר הערכה את שגרת החיים לצדו של עמרי ואת שגרת הטיפול בו.
בר זיו כביכול לא מביע אף נימה של ביקורתיות כלפי המצב שהביא לפציעתו של עמרי, אבל דווקא הימנעות זו מבליטה עד כמה אירועים שכאלה היו לשגרה ישראלית שמעבה את השגרה המעוצבת בסרט".
שמוליק דובדבני | 4 ynet כוכבים
"אוסף של רגעים אינטימיים, כתובים-מבוימים-משוחקים במדויק, שנעים מהמרגש אל המצחיק ואפילו ההזוי. אף לא אחד מהם מבקש להוביל אותנו מעבר לבנאליה השקטה של הכאב והתקווה.
כמו בסרטו הקודם 'חדר 514', גם כאן משמש המרחב הדחוס והמצומצם שחקן מרכזי - זירה רגשית המדגישה את בידודם של ההורים מהעולם שבחוץ, ואת אובדן תחושת הזמן החולף.
סרט שהוא מקור השראה למי שתופס קולנוע (גם) כהתבוננות אינטליגנטית ורגישה בפניהם של בני אדם ובמערכות היחסים ביניהם".
גידי אורשר/ גלי צה"ל | ציון 9
"אנסמבל של השחקנים, מצוינים כל אחד בתפקידו גם הוא תורם לאינטנסיביות ולאמינות של הסרט. שרון בר זיו עצמו בתפקיד האב נע כל הזמן על סקאלת - הרגשות בין הדאגה והחיוך המר כשהוא מנסה לשמור על שפיות ושגרה נמשכת. קרן מור בתפקיד האם מנצלת את היכולת הנפלאה שלה לשחזר את החיים עצמם גם ברגעים הקשים יותר, אסיה נייפלד (ששיחקה בתפקיד החוקרת ב "חדר 514") הפעם כרופאה הרגישה של הפצוע".
"בר-זיו המוכשר מצליח להכניס את הרוח הישראלית הטובה כולה בטקסטים מדויקים וברגישות אנושית עצומה, לא פחות מסרטיו של נני מורטי האיטלקי בעקבותיו הולך כנראה גם בר-זיו".
תקציר הסרט:
אהבתה של המשפחה היא האושר הגדול והנסתר של חיינו.
עומרי, לוחם צנחנים נפצע ושוכב חסר הכרה.
אמו, אביו ואחותו, מתלכדים סביבו. מערכת היחסים ביניהם מתוחה ומלאת קונפליקטים אבל אהבתם הגדולה לעומרי ומאבקם להחזירו לחיים, חושפת את עוצמתו של הקשר המשפחתי.
חבריו של עומרי ליחידה הופכים לחלק מהמשפחה וכולם יחד עוברים רגעים מרגשים, מצחיקים ואופטימיים, כוח אהבתה של המשפחה מאפשר התמודדות עם המשבר ומעניק תקווה חדשה.
יוצרים
תסריט ובימוי: שרון בר זיו
הפקה: מרק רוזנבאום, מיכאל רוזנבאום, יונתן רוזנבאום
צלם: זיו ברקוביץ
עריכה: אווה קפלון
ניהול אמנותי: יואל הרצברג
מוזיקה מקורית: רועי קלנר
עיצוב פסקול: מיכאל גורביץ
שחקנים
דויד: שרון בר זיו
נעמי: קרן מור
עומרי: אביב אלקבץ
הגר: הדר ברוך
ד"ר נעה וייסברג: אסיה נייפלד
חמודי: אמיר עודה
מורן: מעיין גולדברג
תורג'י: יותם קושניר
המפקד אלון: לירון חי ביטון
זונדר: ערן לחמן
אביטל: טל מרציאנו
רותם: דר רוזנבאום
מנהל מחלקה: רפי קלמר
אלי: איצו אביטל
מיכל: חגית דסברג
ראש העיר: שלום שמואלוב
העוזר של ראש העיר: אלי השכן
מנהל בית החולים: מרק רוזנבאום
ישראל 2018 , 81 דקות
החל מתאריך 28 במרץ בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ
הפקה והפצה – טרנספקס
קרדיט צילומים באדיבות טרנספקס
דבר הבמאי
עם מותו של אבי נכנסתי לחדר העבודה שלי וכעבור מספר שבועות יצאתי ממנו עם התסריט של 'בוקר טוב ילד' שבמרכזו אהבתה של המשפחה. במהלך כתיבתו של התסריט צללתי אל תוך התת מודע הקולקטיבי ודיווחתי משם על אותה אהבה משפחתית מופלאה שעוטפת כל אחד מאתנו אך לרוב נותרת נסתרת מן העין. כתבתי על אודות אהבה ומסירות אין סופית של משפחה ישראלית אחת, מתוך ניסיון לחשוף ולגעת בתחושה קולקטיבית. תחושה זו היא שגם הובילה אותי לשחק בעצמי בסרט את תפקיד אביו של החייל. השלמתי בכך לא רק מעשה קולנועי (כתיבה, בימוי משחק) אלא בעיקר מהלך מנטאלי, רגשי ואישי. בתנועה דואלית חזרתי להיות בו זמנית ילד והורה אוהב גם יחד.
במהלך החזרות לקראת צילומי 'בוקר טוב ילד' פנינו לד"ר ירון סחר, המומחה לפגיעות ראש בבית לווינשטיין. ד"ר סחר הוא בעל שם עולמי ומטפל אישית בשיקום פגיעות ראש של חיילי צה"ל. הוא נרתם למשימה ויעץ לתסריט. בפגישה מרגשת במיוחד איתו, אותה ערכנו השחקן אביב אלקבץ המשחק את החייל הפצוע ואנוכי, אף הקדיש ד"ר ירון מזמנו לתרגול פיזי נכון ואמין של הפציעה. הוא בחן את אחיזת הגוף של השחקן, עקב והדריך אותו באופן שבו עליו להגיב, לחייך ולנוע, תוך שהוא יורד לפרטים הקטנים ביותר. הפגישה עם ד"ר סחר סייעה לנו בבניית דמות ומהלך התסריט אך בעיקר השרתה עלי כבמאי ביטחון ואומץ בכל הנוגע ליצירת דמותו של עומרי. בסיום אותה פגישה שיתף אותנו ד"ר ירון בעובדה כי באותה קומה שוכב חייל פצוע עם פגיעת ראש דומה, הרגשנו כי אנחנו מספרים סיפור קולקטיבי, רחב יותר של תקווה אנושית.
יחד עם זאת 'בוקר טוב ילד' הוא בראש ובראשונה סרט אישי על אהבת המשפחה ועל מסע התעוררות לחיים, להכרה בכאב שלנו ושל האחר ומגע ישיר עם הטראומה והתקווה שלאחריה החיים יהיו שונים לגמרי, מלאי הכרת הטוב. סגנונו הקולנועי הריאליסטי של הסרט הוא בבחינת ניסיון להיות 'זבוב על הקיר' ולהתבונן בקלוז אפ, ברגעים אינטימיים, מלאי תקווה, הומור ואהבה, המרכיבים את חייהם של הדמויות. את עשיית הסרט אני
חייב למשפחתי, למפיק מארק רוזנבאום, לשמונה עשר השחקנים הנהדרים במגוון גילאים ובראשם קרן מור הנפלאה, לצלם זיו ברקוביץ', העורכת אווה קפלון, עורך פס הקול מיכאל גורביץ' ואנשי צוות נוספים, שיצרו יחד איתי את 'בוקר טוב ילד'.
שרון בר זיו
במאי, תסריטאי ושחקן, בוגר החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב ולימודי משחק
בסטודיו למשחק של ניסן נתיב. יליד תל אביב, בן 52 ואב לילדה בת 15. שיחק בסרט הישראלי "בלוז לחופש הגדול" )במאי רנן שור), בתפקיד ראשי בתיאטרון הבימה ("הקוסם מברוקלין" מאת וודי אלן( בתיאטרוןהקאמרי ("השחקן" מאת הלל מיטלפוקנט ( ובסדרות טלוויזיה ("עניין של זמן", "ראש גדול" ועוד).
בתחילת שנות האלפיים עבד כתסריטאי טלוויזיה ("שמש", "פלטפוס") ובשנים שלאחר מכן עבד כקופירייטר ומנהל קריאטיב בענף הפרסום. התמחה בפרסום חברתי וציבורי ועבד ישירות עם ראשי ממשלות ושרים בכירים.
בשנת 2012 כתב ביים והפיק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי את הפיצ'ר הראשון שלו "חדר 514". הסרט הוקרן בפסטיבל קאן 2012 וזכה לציון לשבח על הבימוי בפסטיבל טרייבקה, בפרס חבר השופטים בפסטיבל טרקובסקי, פרס הסרט הטוב ביותר בגרנדה ועוד. "חדר 514" השתתף בלמעלה מ- 35פסטיבלי קולנוע מובילים בעולם, וכן בפסטיבלים יהודים רבים.
"חדר 514" נרכש להפצה בארצות הברית והוצג גם בבתי קולנוע בפריז וברחבי צרפת. הספרייה הציבורית של העיר ניו יורק רכשה את הסרט לאוסף הסרטים הקבוע שלה.
לכניסה לאתר של שרון בר זיו: https://www.barziv.co.il/
משבחי הביקורת לאחר ההקרנה בפסטיבל חיפה
אורי קליין | הארץ | 4 כוכבים
"סרט נבון ועדין על חוסנם של החיים, כתוב היטב ומבוים בקצב הנכון. להצלחתו תורמת הופעתם השקולה והמדויקת להפליא של שרון בר זיו וקרן מור. בסגנון ריאליסטי, שהסרט אינו מש ממנו, ובהימנעות טוטאלית ממלודרמטיות וסנטימנטליות, מתאר סרטו של בר זיו בדיוק מעורר הערכה את שגרת החיים לצדו של עמרי ואת שגרת הטיפול בו.
בר זיו כביכול לא מביע אף נימה של ביקורתיות כלפי המצב שהביא לפציעתו של עמרי, אבל דווקא הימנעות זו מבליטה עד כמה אירועים שכאלה היו לשגרה ישראלית שמעבה את השגרה המעוצבת בסרט".
שמוליק דובדבני | 4 ynet כוכבים
"אוסף של רגעים אינטימיים, כתובים-מבוימים-משוחקים במדויק, שנעים מהמרגש אל המצחיק ואפילו ההזוי. אף לא אחד מהם מבקש להוביל אותנו מעבר לבנאליה השקטה של הכאב והתקווה.
כמו בסרטו הקודם 'חדר 514', גם כאן משמש המרחב הדחוס והמצומצם שחקן מרכזי - זירה רגשית המדגישה את בידודם של ההורים מהעולם שבחוץ, ואת אובדן תחושת הזמן החולף.
סרט שהוא מקור השראה למי שתופס קולנוע (גם) כהתבוננות אינטליגנטית ורגישה בפניהם של בני אדם ובמערכות היחסים ביניהם".
גידי אורשר/ גלי צה"ל | ציון 9
"אנסמבל של השחקנים, מצוינים כל אחד בתפקידו גם הוא תורם לאינטנסיביות ולאמינות של הסרט. שרון בר זיו עצמו בתפקיד האב נע כל הזמן על סקאלת - הרגשות בין הדאגה והחיוך המר כשהוא מנסה לשמור על שפיות ושגרה נמשכת. קרן מור בתפקיד האם מנצלת את היכולת הנפלאה שלה לשחזר את החיים עצמם גם ברגעים הקשים יותר, אסיה נייפלד (ששיחקה בתפקיד החוקרת ב "חדר 514") הפעם כרופאה הרגישה של הפצוע".
"בר-זיו המוכשר מצליח להכניס את הרוח הישראלית הטובה כולה בטקסטים מדויקים וברגישות אנושית עצומה, לא פחות מסרטיו של נני מורטי האיטלקי בעקבותיו הולך כנראה גם בר-זיו".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה