צפיתי בסינמטק בסרט "דוכן הרמאן", סרטו של אריק קהו שהוצג בפסטיבל טורונטו ובפסטיבל ברלין במסגרת סרטי קולינריה,
מאוד אהבתי את הסרט שיש בו הרבה מראות קולינריות וגם היבט רגשי על החיים, על סליחה, אובדן, אהבה וזכרונות ובעיקר אהבה לבישול , שמצליח לגשר על כל הפערים , סרט מאוד מרגש, בזכות הסרט למדתי על היחסים מורכבים בין יפן לסינגפור, סרט מאוד אנושי, עם תרבויות שונות, והרבה אוכל.
מאסאטו הוא שף ראמן צעיר ביפן, לאחר שהתייתם מאביו, הוא מתחיל להתחקות אחר העבר של משפחתו,
מאסאטו עוזב את ביתו שביפן ויוצא למסע קולינרי בסינגפור, מקום מוצאה של אמו, במהלך המסע הוא מגלה הרבה יותר מסודות משפחה ומתכונים טעימים במיוחד,
מפגש עם סבתו שהיתה מנותקת מאמו שנים יציף מחדש דרמות וסיפורים שהזמן ניסה להשכיח.
לצפייה בטריילר עם תרגום לעברית
https://youtu.be/BftZB8LjFxo
יוצרים
בימוי: אריק קהו Eric KHOO
תסריט: טאן פונג צ'נג TAN Fong Cheng
וונק קים הו WONG Kim Hoh
ליהוק: פליסיה טאן Felicia TAN
צילום: בריאן גוטונג טאן Brian GOTHONG TAN
עריכה: נטלי סו Natalie SOH
מוסיקה: קווין מתיוס Kevin MATHEWS
מפיקים: יוטאקה טצ'יבנה Yutaka TACHIBANA
טאן פונג צ'נג Tan FONG CHENG
מאסה סוואדה Masa SAWADA
אריק לי בוט Eric LE BOT
הואנג ג'ונקסיאנג HUANG Junxiang
שחקנים
מאסאטו: טאקומי סאיטו TAKUMI SAITO
ג'נט: ג'נט או Jeanette Aw
ווי: מארק לי MARK LEE
מיי ליאן: ביאטריס שיין BEATRICE CHIEN
קאוזו: ציושי איהרה TSUYOSHI IHARA
אקיו: טצויה בסשו TETSUYA BESSHO
מיקי: סייקו מאצודה SEIKO MATSUDA
סינגפור, יפן צרפת, 2018, הסרט דובר יפנית, אנגלית, מנדרינית וקנטונזית.
90 דקות, תרגום לעברית ואנגלית.
הפצה בישראל קולנוע חדש
החל מתאריך 11/4/2019 בכל רחבי הארץ
קרדיט תמונות: קולנוע חדש
הערות הבמאי
"תמיד הסעירה אותי המחשבה על אוכל, על המקום שהוא ממלא בחיינו. כמו שאומר היסטוריון האוכל בן רוג'רס: "האוכל, לאחר השפה, הוא המקור העיקרי ליצירת זהות תרבותית". אני חשוב שמה שהאוכל מייצג הוא הרבה מעבר לזה. הוא מגדיר אותנו ויוצר את תבנית חיינו. מעל כל אני חושב שאוכל הוא כוח מאחד. יש בו את הכוח לחבר בין אנשים במצבים המורכבים והמסתוריים ביותר.
התחלתי לעבוד על הפרויקט כשהמפיק יוטאקה טצ'יבנה, שהוא גם חבר, אם אני מוכן לעבוד על משהו לציון חמישים שנות ייסוד הקשרים הדיפלומטיים בין סינגפור ויפן. חשבתי שאוכל יכול להיות הנושא שיוביל פרויקט כזה, מכיוון שבשתי הארצות התושבים משוגעים על אוכל טוב, ויש סיפורים רבים על אוכל שריגשו אותי מאד. התחלנו להתעמק על מאכלים שונים בכל מדינה שאנחנו יכולים להכניס לתוך הסיפור. והתרכזנו בשני מאכלים אייקוניים מכל מדינה, באק קוט טה וראמן.
גם נושאים כמו קבלה, סליחה, והשלמה שזורים בסרט. רציתי להראות חגיגה של יחסים בין בני אדם, ואפילו בין מאכלים שונים, ובני האדם העומדים מאחוריהם. רציתי לומר לצופים שהאוכל יכול לחמם את ליבותינו ולהשביע את נשמותינו."
אריק קהו
אודות הבמאי אריק קהו
זכה במדליית התרבות, עומד בראש חברות הסרטים זאו ןוי וחברת ההפקה סרטי גורילה. הוא זכה להכרה כמי שהחייה את תעשיית הקולנוע של סינגפור, לאחר ששם את סינגפור על מפת הפסטיבלים החל משנת 1995. קהו הוא היוצר הסינגפורי הראשון שסרטיו הוזמנו להשתתף בפסטיבלים הבולטים כמו ברלין, ונציה וקאן. משרד התרבות הצרפתי העניק לו את תואר אביר האמנות. סרטו משנת 2008 "הקסם שלי" היה מועמד לפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן. הוא אחד ממאה הבמאים שהופיעו בספר בהוצאות פיידון היוקרתית: "מאה במאים חדשים". קהו גם כיהן כשנשיא חבר השופטים בפסטיבל לוקרנו בשנת 2010. בשנת 2011 הוא יצר את סרט האנימציה הראשון שלו "טצומי" שהוקרן בפסטיבל קאן ה- 64. הסרט הוצג בבכורה במוזיאון המומה בניו יורק. קהו הוזמן לכהן בראש חבר השופטים של הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע ברוטרדם ובתחרות פרסי הקולנוע של הונג קונג בשנת 2012. היה ראש חבר השופטים בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע פנטסטי בפוצ'ון בשנת 2013. בשנת 2015 הוא ביים את הסרטים "סינמה לשבעה מכתבים" ואת סרטו העלילתי השישי, "בתוך החדר", שהוצג בבכורה בפסטיבל טורונטו. סרטו "ונטון מי" הוא מחווה לנופים של סינגפור והוצג בפסטיבל ברלין במסגרת סרטי הקולינריה. בשנת 2017 היה שופט במסגרת תחרות הסרטים הקצרים בפסטיבל קאן.
פילמוגרפיה
2018 דוכן הראמן - הוצג במסגרת הסרטים הקולינריים בפסטיבל ברלין.
2016 ונטון מי – הוצג במסגרת הסרטים הקולינריים בפסטיבל ברלין.
2015 בתוך החדר – פסטיבל טורונטו
2015 סינמה לשבעה מכתבים – הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בוסאן
2011 שישים שניות של בדידות בשנת אפס – טאלין פסטיבל לילות שחורים
2011 טצומי – פסטיבל קאן במסגרת מבט מסוים
2008 הקסם שלי – פסטיבל קאן התחרות הרשמית
2006 סם הדיגיטלי – הבחירה הרשמית פסטיבל לוקרנו
2005 תהייה איתי – פסטיבל קאן, השבועיים של הבמאים
1997 תריסר סיפורים – פרס פיפרסקי בסינגפור
1996 מי פוק מאן – פרס פיפרסקי בסינגפור
שיחה עם השחקנים על הסרט
טאקומי סאיטו – מאסאטו
ש: מה ידעת על תולדות המאכלים בסרט לפני הצילומים?
ת: קראתי את התסריט מבלי להכיר את ההיסטוריה של הבאק קוט טה, וגם לא הכרתי את ההיסטוריה של הראמן. אחרי שקראתי את התסריט הבנתי שלשני המאכלים הידועים הללו משתי המדינות יש היסטוריה. שניהם התפתחו כמאכלים אצל בני מעמד הפועלים. זה סיפור שמחבר את שני המאכלים המקומיים האלה במלוא מובן המילה, והקשר הזה מתרחב לחיבור בין יפן לסינגפור. מאסאטו הוא הסמל של החיבור הזה. הרגשתי שהסיפור הוא מאד מעניין ועמוק ושיש משמעות מאחורי כל אלמנט בו.
סייקו מאצודה – מיקי
ש: איך היתה העבודה עם אריק קהו?
ת: הוא במאי נהדר, זה ברור. מה שלא כולם יודעים זה שגם כאדם הוא פשוט נפלא. הוא דיבר איתנו באופן קבוע, דאג לנו, ושאל אם אנחנו בסדר. היינו אסיר תודה על תשומת הלב הרבה הזו. אלה דברים קטנים אבל חשובים שכל המשתתפים יוכלו להסכים עליהם. זו היתה חוויה מלמדת. הצלחתי להתאים את עצמי לרעיונות שלו באופן טבעי ולא דאגתי על זה בכלל. זו היתה חוויה נהדרת לעבוד איתו.
ציושי איהרה – קאוזו
ש: מה גרם לכם להנאה הגדולה ביותר בעבודה איתו?
ת: בהתחלה חששתי שהסיפור יהפך בסופו של דבר לעוד סרט אוכל שטחי. ואז ראיתי את המאמץ הגדול של הצוות והדרך שהוא מציג את קשרי המשפחה ומערכות יחסים אנושיות דרך אוכל, בדיוק רב ובפרטי פרטים. כשהגעתי לסט ראיתי כיצד הצוות מביא את הצד הרגשי של הדרמה האנושית.
טצויה בסשו – אקיו
ש: מה כל כך קסום לגבי הסרט הזה?
ת: אני יכול לומר שאכילה היא המקור החשוב ביותר של החיים. והסרט הזה יורד לעומקה של משמעות האכילה. והוא מראה איך ניתן לראות את התרבות היפנית מיוצגת כמו קערת ראמן בה כל המרכיבים יוצרים ביחד בצורה מדויק את קערת הראמן. זה מאכל שהפך לסמל ולנושא בפני עצמו. הוא יותר ויותר פופולרי בכל רחבי העולם. עדיין מדובר בסימבול מאוד יפני, על אף שהוא מכיל בתוכו את החוויה האסיאתית שהיא לא רק יפנית. הסרט מראה את ההיבט הזה. הוא לא רק גורם לנו הנאה אלא מראה את האנושי מעבר לתרבות האוכל. הוא מתחבר גם למקורות האישיים. אלו יכולות להיות המנות שמזכירות את הבית, את אמא שלך, את המשפחה, את עיר הולדתך. וזה הקסם של הסרט הזה.
תולדות המאכלים
ראמן
מקורו של הראמן הוא בעצם מרק סיני שהגיע לחופי יפן עם הסוחרים הסיניים שהגיעו ליפן בסוף המאה התשע עשרה עד שנות החמישים של המאה הקודמת נקרא הראמן "שינה סובה",כלומר סובה סיני. אבל היום הוא נקרא צוקה סובה או פשוט ראמן שזה שם נפוץ יותר. הוא מורכב מאטריות בסגנון סיני שמוגשות בציר בשר או לעיתים ציר דגים יחד עם סויה או לעיתים מיסו מוסיפים לו לטעם. וכמה סוגים של תוספות כמו חתיכות בשר לבן (צ'או שו) , אצות יבשות (נורי), מנמה ובצלים ירוקים (נגי). כמעט לכל אזור ביפן יש את הסגנון היחודי לו לבישול הראמן. לדוגמה מאיזור טונקוצו הראמן מכיל צלע חזיר למיסו ראמן מהוקאידו. מסעדות המוכרות ראמן נפוצות היום בכל רחבי העולם.
באק קוט טה
זהו מרק של צלעות חזיר. מרק סיני פופולארי בסינגפור. ישנם שני סוגים עיקריים, מרק בסגנון טאוצ'ו, שמבושל בתהליך של כמה שעות שבהם מבשלים צלעות בשר חזיר במלח ופלפל, או הוקיאן המכיל מבחר של תבלינים ריחניים בהם, שום, קינמון, ציפורן, אניס, זרעי שומר וכוסברה. בסינגפור הראשון הוא פופולרי יותר. הוא היה מאד אהוד על מהגרי עבודה סיניים שהחלו את יומם עם המאכל הזה.
מנת הראמן מהסרט הופכת למציאות
כשהבמאי אריק קהו והמפיק היפני יוטאקה טצ'יבנה עבדו על התסריט של דוכן הראמן. הם תהו בקול רם עד כמה זה יהיה מלהיב לא רק להציג את הסרט בפני הצופים אלא לתת להם לטעום מן התבשיל שהם המציאו לסרט. בסרט הראמן טה הוא חיבור בין באק טוק טה המזוהה עם סינגפור והראמן היפני. עכשיו הצופים יכולים לטעום מה הוא טעמו של ראמן טה. קייסוקה טקדה מייסדה של רשת הראמן הגדולה בסינגפור ראמן קייסוקה, יצר גרסה משלו לראמן טה. אדון קייסוקה שהוא שף ראמן ואלוף, חלק את רעיונותיו עם צוות הסרט. הוא יצק למרקי הראמן שלו את הטעמים המקומיים וכך הוא הגיע למאכל החדש. אריק קהו טעם את המאכל ואמר "זו תערובת של שני המאכלים האהובים עלי מילדותי". בתחילה אפשר היה לאכול אותם רק ברשת של קייסוקה ביפן, בהם הוכנו רק חמש עשרה מנות לדוגמה מדי יום. אולם החל מפברואר 2018 ניתן להזמין אותם גם ברשת בסינגפור.
מתכון של באק קוט טה ממטבחו של השף ויליאם סו
מתוך ספר הבישול "מורשת הבישול של סינגפור, עבר, הווה ועתיד"
נכתב בשיתוף עם ד"ר לסלי טיי
חומרי הגלם לכמות של 4 מנות
1.2 ק"ג של צלעות מותן בשר לבן
150 גרם סוכר
30 גרם סוכר גבישי
20 גרם ג'ינג'ר מקולף וחתוך דק
4 כוכבי אניס
4 ראשי ציפורן
3 מקלות קינמון
כפית גרגרי פלפל לבן
כף רוטב סויה מרוכז
20 מ"ל רוטב סויה קל
מלח ופלפל לבן לפי הטעם
שני צ'ילי אדומים חתוכים ומעורבבים עם רוטב סויה
אופן ההכנה
חילטו את הצלעות בסיר עם מים רותחים למשך 3 דקות. נקו ושטפו את הצלעות החלוטות מתחת לברז מים זורמים.
הניחו את הצלעות החלוטות בסיר בישול וכסו מים.
הוסיפו את כל המרכיבים הנוספים, להוציא את התבלינים ובשלו במשך 15 דקות.
הביאו לרתיחה עדינה, והקטינו את האש ובשלו על אש קטנה במשך כשעה.
הוסיפו את המלח ואבקת הפלפל הלבן לפי הטעם.
צקו את באק קוט טה בכלי הגשה מחרס והגישו עם רוטב הצ'ילי סויה החריף.
טיפ מהשף
השטיפה של הצלעות מתחת לזרם מים בברז מסייעת להסיר ממנו לכלוך ואת הדם וזהו צעד חשוב בתהליך ההכנה כדי לשמור על טעם נקי של המאכל. טעמו מדי פעם את המרק המתבשל באש קטנה כדי להבטיח שהמרק לא נעשה מלוח מדי או לחלופין חסר טעם לפני ההגשה.
אזהרות חמורות
המתכון הסינגפורי שקבלנו אינו כשר, ניתן להחליף לציר מבשר בקר עם עצם, לציר עוף (רצוי מגרונות) או לורסיה טבעונית.
התרגום נעשה על יד מי שלא מבין כלום בבישול (שאולי).
מאוד אהבתי את הסרט שיש בו הרבה מראות קולינריות וגם היבט רגשי על החיים, על סליחה, אובדן, אהבה וזכרונות ובעיקר אהבה לבישול , שמצליח לגשר על כל הפערים , סרט מאוד מרגש, בזכות הסרט למדתי על היחסים מורכבים בין יפן לסינגפור, סרט מאוד אנושי, עם תרבויות שונות, והרבה אוכל.
מאסאטו הוא שף ראמן צעיר ביפן, לאחר שהתייתם מאביו, הוא מתחיל להתחקות אחר העבר של משפחתו,
מאסאטו עוזב את ביתו שביפן ויוצא למסע קולינרי בסינגפור, מקום מוצאה של אמו, במהלך המסע הוא מגלה הרבה יותר מסודות משפחה ומתכונים טעימים במיוחד,
מפגש עם סבתו שהיתה מנותקת מאמו שנים יציף מחדש דרמות וסיפורים שהזמן ניסה להשכיח.
לצפייה בטריילר עם תרגום לעברית
https://youtu.be/BftZB8LjFxo
יוצרים
בימוי: אריק קהו Eric KHOO
תסריט: טאן פונג צ'נג TAN Fong Cheng
וונק קים הו WONG Kim Hoh
ליהוק: פליסיה טאן Felicia TAN
צילום: בריאן גוטונג טאן Brian GOTHONG TAN
עריכה: נטלי סו Natalie SOH
מוסיקה: קווין מתיוס Kevin MATHEWS
מפיקים: יוטאקה טצ'יבנה Yutaka TACHIBANA
טאן פונג צ'נג Tan FONG CHENG
מאסה סוואדה Masa SAWADA
אריק לי בוט Eric LE BOT
הואנג ג'ונקסיאנג HUANG Junxiang
שחקנים
מאסאטו: טאקומי סאיטו TAKUMI SAITO
ג'נט: ג'נט או Jeanette Aw
ווי: מארק לי MARK LEE
מיי ליאן: ביאטריס שיין BEATRICE CHIEN
קאוזו: ציושי איהרה TSUYOSHI IHARA
אקיו: טצויה בסשו TETSUYA BESSHO
מיקי: סייקו מאצודה SEIKO MATSUDA
סינגפור, יפן צרפת, 2018, הסרט דובר יפנית, אנגלית, מנדרינית וקנטונזית.
90 דקות, תרגום לעברית ואנגלית.
הפצה בישראל קולנוע חדש
החל מתאריך 11/4/2019 בכל רחבי הארץ
קרדיט תמונות: קולנוע חדש
הערות הבמאי
"תמיד הסעירה אותי המחשבה על אוכל, על המקום שהוא ממלא בחיינו. כמו שאומר היסטוריון האוכל בן רוג'רס: "האוכל, לאחר השפה, הוא המקור העיקרי ליצירת זהות תרבותית". אני חשוב שמה שהאוכל מייצג הוא הרבה מעבר לזה. הוא מגדיר אותנו ויוצר את תבנית חיינו. מעל כל אני חושב שאוכל הוא כוח מאחד. יש בו את הכוח לחבר בין אנשים במצבים המורכבים והמסתוריים ביותר.
התחלתי לעבוד על הפרויקט כשהמפיק יוטאקה טצ'יבנה, שהוא גם חבר, אם אני מוכן לעבוד על משהו לציון חמישים שנות ייסוד הקשרים הדיפלומטיים בין סינגפור ויפן. חשבתי שאוכל יכול להיות הנושא שיוביל פרויקט כזה, מכיוון שבשתי הארצות התושבים משוגעים על אוכל טוב, ויש סיפורים רבים על אוכל שריגשו אותי מאד. התחלנו להתעמק על מאכלים שונים בכל מדינה שאנחנו יכולים להכניס לתוך הסיפור. והתרכזנו בשני מאכלים אייקוניים מכל מדינה, באק קוט טה וראמן.
גם נושאים כמו קבלה, סליחה, והשלמה שזורים בסרט. רציתי להראות חגיגה של יחסים בין בני אדם, ואפילו בין מאכלים שונים, ובני האדם העומדים מאחוריהם. רציתי לומר לצופים שהאוכל יכול לחמם את ליבותינו ולהשביע את נשמותינו."
אריק קהו
אודות הבמאי אריק קהו
זכה במדליית התרבות, עומד בראש חברות הסרטים זאו ןוי וחברת ההפקה סרטי גורילה. הוא זכה להכרה כמי שהחייה את תעשיית הקולנוע של סינגפור, לאחר ששם את סינגפור על מפת הפסטיבלים החל משנת 1995. קהו הוא היוצר הסינגפורי הראשון שסרטיו הוזמנו להשתתף בפסטיבלים הבולטים כמו ברלין, ונציה וקאן. משרד התרבות הצרפתי העניק לו את תואר אביר האמנות. סרטו משנת 2008 "הקסם שלי" היה מועמד לפרס מצלמת הזהב בפסטיבל קאן. הוא אחד ממאה הבמאים שהופיעו בספר בהוצאות פיידון היוקרתית: "מאה במאים חדשים". קהו גם כיהן כשנשיא חבר השופטים בפסטיבל לוקרנו בשנת 2010. בשנת 2011 הוא יצר את סרט האנימציה הראשון שלו "טצומי" שהוקרן בפסטיבל קאן ה- 64. הסרט הוצג בבכורה במוזיאון המומה בניו יורק. קהו הוזמן לכהן בראש חבר השופטים של הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע ברוטרדם ובתחרות פרסי הקולנוע של הונג קונג בשנת 2012. היה ראש חבר השופטים בפסטיבל הבינלאומי לקולנוע פנטסטי בפוצ'ון בשנת 2013. בשנת 2015 הוא ביים את הסרטים "סינמה לשבעה מכתבים" ואת סרטו העלילתי השישי, "בתוך החדר", שהוצג בבכורה בפסטיבל טורונטו. סרטו "ונטון מי" הוא מחווה לנופים של סינגפור והוצג בפסטיבל ברלין במסגרת סרטי הקולינריה. בשנת 2017 היה שופט במסגרת תחרות הסרטים הקצרים בפסטיבל קאן.
פילמוגרפיה
2018 דוכן הראמן - הוצג במסגרת הסרטים הקולינריים בפסטיבל ברלין.
2016 ונטון מי – הוצג במסגרת הסרטים הקולינריים בפסטיבל ברלין.
2015 בתוך החדר – פסטיבל טורונטו
2015 סינמה לשבעה מכתבים – הפסטיבל הבינלאומי לקולנוע בוסאן
2011 שישים שניות של בדידות בשנת אפס – טאלין פסטיבל לילות שחורים
2011 טצומי – פסטיבל קאן במסגרת מבט מסוים
2008 הקסם שלי – פסטיבל קאן התחרות הרשמית
2006 סם הדיגיטלי – הבחירה הרשמית פסטיבל לוקרנו
2005 תהייה איתי – פסטיבל קאן, השבועיים של הבמאים
1997 תריסר סיפורים – פרס פיפרסקי בסינגפור
1996 מי פוק מאן – פרס פיפרסקי בסינגפור
שיחה עם השחקנים על הסרט
טאקומי סאיטו – מאסאטו
ש: מה ידעת על תולדות המאכלים בסרט לפני הצילומים?
ת: קראתי את התסריט מבלי להכיר את ההיסטוריה של הבאק קוט טה, וגם לא הכרתי את ההיסטוריה של הראמן. אחרי שקראתי את התסריט הבנתי שלשני המאכלים הידועים הללו משתי המדינות יש היסטוריה. שניהם התפתחו כמאכלים אצל בני מעמד הפועלים. זה סיפור שמחבר את שני המאכלים המקומיים האלה במלוא מובן המילה, והקשר הזה מתרחב לחיבור בין יפן לסינגפור. מאסאטו הוא הסמל של החיבור הזה. הרגשתי שהסיפור הוא מאד מעניין ועמוק ושיש משמעות מאחורי כל אלמנט בו.
סייקו מאצודה – מיקי
ש: איך היתה העבודה עם אריק קהו?
ת: הוא במאי נהדר, זה ברור. מה שלא כולם יודעים זה שגם כאדם הוא פשוט נפלא. הוא דיבר איתנו באופן קבוע, דאג לנו, ושאל אם אנחנו בסדר. היינו אסיר תודה על תשומת הלב הרבה הזו. אלה דברים קטנים אבל חשובים שכל המשתתפים יוכלו להסכים עליהם. זו היתה חוויה מלמדת. הצלחתי להתאים את עצמי לרעיונות שלו באופן טבעי ולא דאגתי על זה בכלל. זו היתה חוויה נהדרת לעבוד איתו.
ציושי איהרה – קאוזו
ש: מה גרם לכם להנאה הגדולה ביותר בעבודה איתו?
ת: בהתחלה חששתי שהסיפור יהפך בסופו של דבר לעוד סרט אוכל שטחי. ואז ראיתי את המאמץ הגדול של הצוות והדרך שהוא מציג את קשרי המשפחה ומערכות יחסים אנושיות דרך אוכל, בדיוק רב ובפרטי פרטים. כשהגעתי לסט ראיתי כיצד הצוות מביא את הצד הרגשי של הדרמה האנושית.
טצויה בסשו – אקיו
ש: מה כל כך קסום לגבי הסרט הזה?
ת: אני יכול לומר שאכילה היא המקור החשוב ביותר של החיים. והסרט הזה יורד לעומקה של משמעות האכילה. והוא מראה איך ניתן לראות את התרבות היפנית מיוצגת כמו קערת ראמן בה כל המרכיבים יוצרים ביחד בצורה מדויק את קערת הראמן. זה מאכל שהפך לסמל ולנושא בפני עצמו. הוא יותר ויותר פופולרי בכל רחבי העולם. עדיין מדובר בסימבול מאוד יפני, על אף שהוא מכיל בתוכו את החוויה האסיאתית שהיא לא רק יפנית. הסרט מראה את ההיבט הזה. הוא לא רק גורם לנו הנאה אלא מראה את האנושי מעבר לתרבות האוכל. הוא מתחבר גם למקורות האישיים. אלו יכולות להיות המנות שמזכירות את הבית, את אמא שלך, את המשפחה, את עיר הולדתך. וזה הקסם של הסרט הזה.
תולדות המאכלים
ראמן
מקורו של הראמן הוא בעצם מרק סיני שהגיע לחופי יפן עם הסוחרים הסיניים שהגיעו ליפן בסוף המאה התשע עשרה עד שנות החמישים של המאה הקודמת נקרא הראמן "שינה סובה",כלומר סובה סיני. אבל היום הוא נקרא צוקה סובה או פשוט ראמן שזה שם נפוץ יותר. הוא מורכב מאטריות בסגנון סיני שמוגשות בציר בשר או לעיתים ציר דגים יחד עם סויה או לעיתים מיסו מוסיפים לו לטעם. וכמה סוגים של תוספות כמו חתיכות בשר לבן (צ'או שו) , אצות יבשות (נורי), מנמה ובצלים ירוקים (נגי). כמעט לכל אזור ביפן יש את הסגנון היחודי לו לבישול הראמן. לדוגמה מאיזור טונקוצו הראמן מכיל צלע חזיר למיסו ראמן מהוקאידו. מסעדות המוכרות ראמן נפוצות היום בכל רחבי העולם.
באק קוט טה
זהו מרק של צלעות חזיר. מרק סיני פופולארי בסינגפור. ישנם שני סוגים עיקריים, מרק בסגנון טאוצ'ו, שמבושל בתהליך של כמה שעות שבהם מבשלים צלעות בשר חזיר במלח ופלפל, או הוקיאן המכיל מבחר של תבלינים ריחניים בהם, שום, קינמון, ציפורן, אניס, זרעי שומר וכוסברה. בסינגפור הראשון הוא פופולרי יותר. הוא היה מאד אהוד על מהגרי עבודה סיניים שהחלו את יומם עם המאכל הזה.
מנת הראמן מהסרט הופכת למציאות
כשהבמאי אריק קהו והמפיק היפני יוטאקה טצ'יבנה עבדו על התסריט של דוכן הראמן. הם תהו בקול רם עד כמה זה יהיה מלהיב לא רק להציג את הסרט בפני הצופים אלא לתת להם לטעום מן התבשיל שהם המציאו לסרט. בסרט הראמן טה הוא חיבור בין באק טוק טה המזוהה עם סינגפור והראמן היפני. עכשיו הצופים יכולים לטעום מה הוא טעמו של ראמן טה. קייסוקה טקדה מייסדה של רשת הראמן הגדולה בסינגפור ראמן קייסוקה, יצר גרסה משלו לראמן טה. אדון קייסוקה שהוא שף ראמן ואלוף, חלק את רעיונותיו עם צוות הסרט. הוא יצק למרקי הראמן שלו את הטעמים המקומיים וכך הוא הגיע למאכל החדש. אריק קהו טעם את המאכל ואמר "זו תערובת של שני המאכלים האהובים עלי מילדותי". בתחילה אפשר היה לאכול אותם רק ברשת של קייסוקה ביפן, בהם הוכנו רק חמש עשרה מנות לדוגמה מדי יום. אולם החל מפברואר 2018 ניתן להזמין אותם גם ברשת בסינגפור.
מתכון של באק קוט טה ממטבחו של השף ויליאם סו
מתוך ספר הבישול "מורשת הבישול של סינגפור, עבר, הווה ועתיד"
נכתב בשיתוף עם ד"ר לסלי טיי
חומרי הגלם לכמות של 4 מנות
1.2 ק"ג של צלעות מותן בשר לבן
150 גרם סוכר
30 גרם סוכר גבישי
20 גרם ג'ינג'ר מקולף וחתוך דק
4 כוכבי אניס
4 ראשי ציפורן
3 מקלות קינמון
כפית גרגרי פלפל לבן
כף רוטב סויה מרוכז
20 מ"ל רוטב סויה קל
מלח ופלפל לבן לפי הטעם
שני צ'ילי אדומים חתוכים ומעורבבים עם רוטב סויה
אופן ההכנה
חילטו את הצלעות בסיר עם מים רותחים למשך 3 דקות. נקו ושטפו את הצלעות החלוטות מתחת לברז מים זורמים.
הניחו את הצלעות החלוטות בסיר בישול וכסו מים.
הוסיפו את כל המרכיבים הנוספים, להוציא את התבלינים ובשלו במשך 15 דקות.
הביאו לרתיחה עדינה, והקטינו את האש ובשלו על אש קטנה במשך כשעה.
הוסיפו את המלח ואבקת הפלפל הלבן לפי הטעם.
צקו את באק קוט טה בכלי הגשה מחרס והגישו עם רוטב הצ'ילי סויה החריף.
טיפ מהשף
השטיפה של הצלעות מתחת לזרם מים בברז מסייעת להסיר ממנו לכלוך ואת הדם וזהו צעד חשוב בתהליך ההכנה כדי לשמור על טעם נקי של המאכל. טעמו מדי פעם את המרק המתבשל באש קטנה כדי להבטיח שהמרק לא נעשה מלוח מדי או לחלופין חסר טעם לפני ההגשה.
אזהרות חמורות
המתכון הסינגפורי שקבלנו אינו כשר, ניתן להחליף לציר מבשר בקר עם עצם, לציר עוף (רצוי מגרונות) או לורסיה טבעונית.
התרגום נעשה על יד מי שלא מבין כלום בבישול (שאולי).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה