הספר "זיכרונות מחיים שלא חייתי", מאת עירית קינן, ספר מאוד חשוב כמו כל הספרים שכתובים על השואה, הספר מביא מסע של הסופרת עירית קינן, מסע של הבנה מה אבא שלה שורד השואה היחידי ממשפחתו העדיף להדחיק, ועדיין לא סיפר, הכל כדי לייצר לבתו זכרונות נקיים מטראומה, רדיפה ואסון, הוא הצליח חלקית, כי זה נשאר תמיד באויר ללא תשובות, ובעקבות כתיבת הספר, היא הצליחה להכנס יותר להבנה מה בעצם קרה שם.
כשהייתה בגיל 21 יעקב אביה של עירית קינן נהרג בתאונת דרכים, הזכרונות שלה מאבא חם ומחבק שכל כך אהב אותה, אך משהו אחד היה חסר לה, קורותיו בזמן השואה, את זה בחר לא לספר לה, הגעגועים הרבים אליו, שלחו אותה למסע בעקבות יומן של אבא בשנות המלחמה, עם כישרון רב שלה במחקר הצליחה בהחלט לגלות הרבה דברים אודות אביה.
פנקס קטן ודהוי מיוֹשן, ובו כתב יד צפוף בשפה זרה, סוחף את עירית קינן למסע חוצה יבשות, שנע בזמן ובמרחב, בחיפוש אחר חייו הלא מסופרים של אביה ואחר זיכרונות שהיא מקווה שיהפכו לשלה.
הקריאה בספר זה כמוה כהזמנה לטיסה ברכבת הרים של תקוות ואכזבות, בשעה שהמחברת משוחחת עם אביה המת ומוצאת את עצמה חוקרת ונחקרת כאחת. כבלשית מיומנת מאתרת עירית קינן עקבות בנתיב אישי ומשפחתי רווי טרגדיות ואובדן, לצד אהבה ויופי, שנע בין ספרד לאימפריה העות'ומנית, בין מקומות שאינם מוכרים לקורא הישראלי – אראגון ומונסטיר, ובין גרמניה הנאצית למקדוניה, סרביה, איטליה וישראל.
עם התקדמות המסע אוזרת עירית אומץ וצוללת בעקבות הרמזים ביומן אל עומק מאבק ההישרדות של אביה במחוזות האופל הגרמניים. תוך כדי מחקר היסטורי מקיף, ובשפה עכשווית השזורה ברובד פיוטי עדין ומכמיר לב, היא בוראת פרשיית חיים מסעירה, המקפלת בתוכה סיפור מופלא על כוחה של האהבה כמקור חיים. המפגש עם תלאותיו של אביה מאפשר לה לפענח את הכורח שבשתיקתו בחייו ובחייה ומסייע לה לפצח גם את סוד שתיקתם של ניצולים אחרים.
עירית קינן נולדה ב-1955 במושב מגשימים לאם ילידת הארץ ולאב שהיה שורד יחיד במשפחתו אחרי השואה. בחייה המקצועיים היא היסטוריונית, פרופסור למדעי הרוח ודיקנית בית הספר לחינוך במכללה למנהל, ובחיי הרוח עוסקת בשירה ובכתיבה ספרותית ומחקרית. עד כה פרסמה שבעה ספרים (חמישה מחקריים ושניים לילדים). ספרה "לא נרגע הרעב – ניצולי השואה ושליחי ארץ ישראל, גרמניה 1948-1945" בהוצאת עם עובד, זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית, וספרה "כאילו היא פצע נסתר – טראומת מלחמה בחברה הישראלית" גם הוא בהוצאת עם עובד, זכה בפרס שפירא לספר הטוב ביותר בלימודי ישראל וראה אור גם באנגלית. פרסמה למעלה מ-40 מאמרים בתחומי השואה, זיכרון קולקטיבי, טראומת מלחמה, הישחקות הדמוקרטיה ורב תרבותיות. פרסמה מאמרי דעה רבים בעיתונות המודפסת והדיגיטלית ומשתתפת באופן תדיר בראיונות, ובפאנלים שונים בתקשורת.
"זיכרונות מחיים שלא חייתי" הוא ספרה הראשון בסוגת ממואר בלשי-היסטורי.
"ספרה של עירית קינן: ‘זיכרונות מחיים שלא חייתי’ שרף לי את היד, מפני שכל משפט, ציטוט או איזכור בו מעורר את הדמיון לכמה כיוונים. בעידן שבו ניתן למחוק זיכרונות ולהשתיל זיכרונות, כשהיסטוריונית מתארת זיכרונות מחיים שלא היא חיה - מתקבלת תוצאה מפעימה."
דורית זילברמן, סופרת, מ"מ יו"ר אגודת הסופרים העבריים.
"...ספר זה שבה את ליבי...הכתיבה הנהדרת של עירית קינן, שבכישרון נדיר מוציאה מתוך העברית את פניני יופייה, דבר שהופך את מסעה בעקבות האב גם למסע בתוך אוצרות השפה העברית."
צביקה ניר, סופר ומשורר, יו"ר אגודת הסופרים העבריים.
ספר: זיכרונות מחיים שלא חייתי
מאת: עירית קינן
עורכת: ורד זינגר
הוצאת פרדס
318 עמודים, 96 ש"ח
תודה רבה גלית יקרה, איזה כיף שאהבת את הספר שלי!!
השבמחקבשמחה רבה
השבמחק