קיבלתי לסקירה את אוסף הסיפורים הקצרים,
מפריח בועות, זהו ספר הביכורים של רן ונדל, בכתיבה מושכת, מחדשת ושנונה, עם
הרבה תובנות , נכנסתי לקריאה קסומה ומהנה של מגוון סיפורים קצרים על בחור
צעיר שיצא למסע זורם במיוחד, מקבץ הסיפורים כוללים חוויות של רן ונדל ושל
אחרים, חלק מהסיפורים בדויים, הרעיון לתרום לשיפור החברה.
רוב הסיפורים נכתבו בזמן מסע החיים של רן ונדל, באי קטן בתאילנד, אי גדול באוסטרליה ובניו זילנד הפראית, אוסף של חוויות חברתיות, תרבותיות, לימודיות ושל חופש, בחלק מהזמן רון ונדל היה מדריך צליל ועזר לאנשים להתגבר על הפחד שלהם, ולהפוך את הצלילה להנאה ולכלי מרגיע, ועוד סיפורים מעניינים תוכלו למצוא בספר מפריח בועות, ותבינו על אהבה,חמלה,תשוקה נתינה וקבלה, בהחלט אוסף סיפורים מעניינים ומעצימים.
רן ונדל הוא נשמה חופשית, "ילד טוב מכבים רעות" שנולד במקרה בדור ה-Y ולא כביטניק בשנות ה-60, או כנער פרחים מוודסטוק ? מסע של צעיר אחרי צבא, מקבל טוויסט של כתיבה. מסע של ישראלי שנודד בעולם ומספר: " אני נהנה לגלות ולהכיר את העולם, אני אוהב את הארץ, אבל לפעמים אני מרגיש שהדור אליו אני משויך, מתקדם כל כך, שלפעמים הבסיס הפשוט אבד". על כתיבה בדור שלו רן מספר "שהיא הדרך להנציח זכרונות, וככל שיש יותר תופעות של פוסטים רגעיים וזמניים, כך עולה הצורך להנציח חותם בספר משמעותי" ? רן מספר על השילוב של אורח החיים שיצר לעצמו, אורח חיים שכולל כתיבה, שנכתבת ממקום של הנצחה וממקום תראפויטי, לצד מסעות בעולם, כחלק מדור שמרגיש כאזרח העולם הגלובאלי, ולצד מדיטציה לנשמה ? ההשפעה מאתגר קרת, על התובנות שלמד מטיוליו בחו"ל ועל הצורך להשמיע קול חדש, אחר, קול שאומר אני אזרח של העולם.
כתיבה בדור ה-Y | STORYTELLING
מדוע אנו רוצים לטעום מהכל בחיים?
"שוב, בגלל החשיפה לכל כך הרבה תכנים ותחומים. אני מאמין גם שבנוסף לתפיסה אישית, זה עניין שמאוד מושפע משלבים בחיים. ברור שאני צעיר, כשכתבתי את זה לפני יותר משנתיים הייתי בן עשרים ושלוש! מעבר לכך, “Twenty four and there’s so much more” כמו ששר ניל יאנג".
"ההכרות הרחבה, יכולה להוביל אותך לדברים שאולי יותר מתאימים ומושכים אותך. בנאדם הוא לא רק המקצוע בו הוא מתעסק, ובעולם היום, שאני מרגיש שהוא סופר דינמי, האפשרויות פתוחות וזמינות מתמיד".
הכתיבה כתראפיה
"חוויות אישיות כבר לא מספיקות, אני רוצה סיפור, תוכן, תובנות, משהו שיעניין, ישכיל וימשוך את הקורא".
מה קרה לכתיבה בשביל עצמי, כתיבה שתסדר לי את המחשבות על דף? כתיבה חופשית בלי אובר התחשבות בקורא, הלוא זו הכתיבה הכי אמתית, וכמו אצל הרבה אנשים, מבחינתי גם הכי מעניינת.
כשהיה איזשהו אירוע שקרה לי, ובעקבותיו עלו כל מיני רגשות ומחשבות שלא היו לי ברורים – כתבתי. בזמן הכתיבה, ועוד יותר בזמן הקריאה של מה שכתבתי, הבנתי מה אני מרגיש בקשר לכל זה. מה גם שהכתיבה הייתה הערך המוסף שלי לעצמי בטיול. עוד דבר שהתעסקתי בו ונתן לי את הפן של היצירה שלפעמים היה חסר לי. מעולם לא קרה לי שכתבתי ולא הרגשתי טוב עם זה. עד היום, אני מברך כל דבר שאני כותב. לא תמיד זה יוצא בקלות, ולפעמים הדעה שלי משתנה ממה שכתבתי, אבל תמיד כשאני מסיים לכתוב סיפור או קטע, אני מתמלא בסיפוק ושלווה גדולים.
מפריח הבועות?
האמת שהשם היה אמור להיות בועות פורחות. לאחר התייעצות עם אחותי הגדולה טלי, היא אמרה ש"מפריח בועות" נשמע יותר אקטיבי, וזה התחבר לי הרבה יותר. גם לצילום של אומנות הרחוב של לוסי, שמופיע על הכריכה.
מופיע בספר סיפור בשם "פרודוקס בועת הטיול". כתבתי אותו כשחזרתי למלבורן בסוף השנה שלי באוסטרליה. כבר אחרי שעברתי די הרבה מקומות, שבחלקם השתקעתי למשך מספר חודשים. הפכתי מקומות חדשים וזרים לאזורי נוחות מוכרים. אני חושב שזה משהו שמלווה את כולם. הבועה בה גדלנו, הבועה בתיכון, הבועה בצבא, הבועה בטיול, והבועות הקטנות בתוך הטיול. הבועה של הלימודים, הבועה של העבודה, הבועה של המשפחה. כל בועה והיציאה ממנה. עלתה אצלי השאלה אם הבועות מתפוצצות או שהם בכלל לא היו קיימות מלכתחילה, אם זה הכל בועות שהסביבה שלנו ואנחנו יצרנו.
הספר: מפריח בועות
מאת: רון ונדל
הוצאת אופיר ביכורים
186 עמודים, 70 ש"ח
רוב הסיפורים נכתבו בזמן מסע החיים של רן ונדל, באי קטן בתאילנד, אי גדול באוסטרליה ובניו זילנד הפראית, אוסף של חוויות חברתיות, תרבותיות, לימודיות ושל חופש, בחלק מהזמן רון ונדל היה מדריך צליל ועזר לאנשים להתגבר על הפחד שלהם, ולהפוך את הצלילה להנאה ולכלי מרגיע, ועוד סיפורים מעניינים תוכלו למצוא בספר מפריח בועות, ותבינו על אהבה,חמלה,תשוקה נתינה וקבלה, בהחלט אוסף סיפורים מעניינים ומעצימים.
רן ונדל הוא נשמה חופשית, "ילד טוב מכבים רעות" שנולד במקרה בדור ה-Y ולא כביטניק בשנות ה-60, או כנער פרחים מוודסטוק ? מסע של צעיר אחרי צבא, מקבל טוויסט של כתיבה. מסע של ישראלי שנודד בעולם ומספר: " אני נהנה לגלות ולהכיר את העולם, אני אוהב את הארץ, אבל לפעמים אני מרגיש שהדור אליו אני משויך, מתקדם כל כך, שלפעמים הבסיס הפשוט אבד". על כתיבה בדור שלו רן מספר "שהיא הדרך להנציח זכרונות, וככל שיש יותר תופעות של פוסטים רגעיים וזמניים, כך עולה הצורך להנציח חותם בספר משמעותי" ? רן מספר על השילוב של אורח החיים שיצר לעצמו, אורח חיים שכולל כתיבה, שנכתבת ממקום של הנצחה וממקום תראפויטי, לצד מסעות בעולם, כחלק מדור שמרגיש כאזרח העולם הגלובאלי, ולצד מדיטציה לנשמה ? ההשפעה מאתגר קרת, על התובנות שלמד מטיוליו בחו"ל ועל הצורך להשמיע קול חדש, אחר, קול שאומר אני אזרח של העולם.
כתיבה בדור ה-Y | STORYTELLING
מדוע אנו רוצים לטעום מהכל בחיים?
"שוב, בגלל החשיפה לכל כך הרבה תכנים ותחומים. אני מאמין גם שבנוסף לתפיסה אישית, זה עניין שמאוד מושפע משלבים בחיים. ברור שאני צעיר, כשכתבתי את זה לפני יותר משנתיים הייתי בן עשרים ושלוש! מעבר לכך, “Twenty four and there’s so much more” כמו ששר ניל יאנג".
"ההכרות הרחבה, יכולה להוביל אותך לדברים שאולי יותר מתאימים ומושכים אותך. בנאדם הוא לא רק המקצוע בו הוא מתעסק, ובעולם היום, שאני מרגיש שהוא סופר דינמי, האפשרויות פתוחות וזמינות מתמיד".
הכתיבה כתראפיה
"חוויות אישיות כבר לא מספיקות, אני רוצה סיפור, תוכן, תובנות, משהו שיעניין, ישכיל וימשוך את הקורא".
מה קרה לכתיבה בשביל עצמי, כתיבה שתסדר לי את המחשבות על דף? כתיבה חופשית בלי אובר התחשבות בקורא, הלוא זו הכתיבה הכי אמתית, וכמו אצל הרבה אנשים, מבחינתי גם הכי מעניינת.
כשהיה איזשהו אירוע שקרה לי, ובעקבותיו עלו כל מיני רגשות ומחשבות שלא היו לי ברורים – כתבתי. בזמן הכתיבה, ועוד יותר בזמן הקריאה של מה שכתבתי, הבנתי מה אני מרגיש בקשר לכל זה. מה גם שהכתיבה הייתה הערך המוסף שלי לעצמי בטיול. עוד דבר שהתעסקתי בו ונתן לי את הפן של היצירה שלפעמים היה חסר לי. מעולם לא קרה לי שכתבתי ולא הרגשתי טוב עם זה. עד היום, אני מברך כל דבר שאני כותב. לא תמיד זה יוצא בקלות, ולפעמים הדעה שלי משתנה ממה שכתבתי, אבל תמיד כשאני מסיים לכתוב סיפור או קטע, אני מתמלא בסיפוק ושלווה גדולים.
מפריח הבועות?
האמת שהשם היה אמור להיות בועות פורחות. לאחר התייעצות עם אחותי הגדולה טלי, היא אמרה ש"מפריח בועות" נשמע יותר אקטיבי, וזה התחבר לי הרבה יותר. גם לצילום של אומנות הרחוב של לוסי, שמופיע על הכריכה.
מופיע בספר סיפור בשם "פרודוקס בועת הטיול". כתבתי אותו כשחזרתי למלבורן בסוף השנה שלי באוסטרליה. כבר אחרי שעברתי די הרבה מקומות, שבחלקם השתקעתי למשך מספר חודשים. הפכתי מקומות חדשים וזרים לאזורי נוחות מוכרים. אני חושב שזה משהו שמלווה את כולם. הבועה בה גדלנו, הבועה בתיכון, הבועה בצבא, הבועה בטיול, והבועות הקטנות בתוך הטיול. הבועה של הלימודים, הבועה של העבודה, הבועה של המשפחה. כל בועה והיציאה ממנה. עלתה אצלי השאלה אם הבועות מתפוצצות או שהם בכלל לא היו קיימות מלכתחילה, אם זה הכל בועות שהסביבה שלנו ואנחנו יצרנו.
הספר: מפריח בועות
מאת: רון ונדל
הוצאת אופיר ביכורים
186 עמודים, 70 ש"ח
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה