הסופרת נעמה בר שירה משיקה באירוע חגיגי את ספרה "שער הצללים",הספר השני בסדרת ספרי הפנטזיה "מלאכיות עליון"

שבוע שעבר השתתפתי באירוע השקה חגיגי שנערך בסינמטק תל אביב לספר "שער הצללים" הספר השני בסדרת ספרי הפנטזיה הישראלית "מלאכיות עליון" של הסופרת המוכשרת נעמה בר שירה, באירוע המקסים נכחו עשרות אנשים המקורבים לז׳אנר הפנטזיה הישראלית. לצד סופרים וכותבים נראו גם אנשי תקשורת וסוקרי ספרות אשר  הרימו כוסית לכבוד הספר החדש.

באירוע  הסתובבו בקהל דמויות שהתחפשו למלאכיות, מופע מוסיקלי  מהנה של בעלה היוצר והמוסיקאי ינון בר שירה והרצאה שניתנה על ידי יהודית קגן, מרצה לענייני הפנטזיה במסורת ישראל,בתנ"ך , האירוע היה קסום מיוחד ושונה בזכות האוירה הייחודית.

הסופרת נעמה בר שירה ריגשה אותי מאוד בנאום המקסים על תהליך הדמויות לספר , ההתלבטויות בכתיבת הספר, בעיצוב הדמויות המספרת על צעירות שמגלות שהן גלגול של מלאכי העליון, ועוד, מדובר בסופרת מחוננת, ומה שהרגשתי אחרי ששמעתי אותה, שהכתיבה בשבילה היא יצירה בפני עצמה, היא נכנסת לתוך עלילת הסיפור ורוקחת קסמים עם הדמויות, כך שהשילוב של עלילה מרתקת עם הרבה דמיון ומעוף עושה את שלו, ועכשיו נוצר ספר המשך "שער הצללים", ובתכנון ספרים נוספים אשר ימשיכו את סדרת ספרי הפנטזיה שלה, ובהחלט יש למה לצפות, כאשר הכתיבה מגיעה עם לב וכשרון זה בהחלט עושה את ההבדל.

מצורף חלק מהנאום על מסע חייה של הסופרת נעמה בר שירה-

כשהתחלתי את המסע הזה עם מלאכיות עליון לפני כמעט חמש שנים, לא יכולתי לדעת לאן זה יוביל.  בתור ילדה ונערה כתבתי המון ספרים וסיפורים אבל אז הגיע עשור שלקח אותי לסוגי כתיבה אחרים, כתיבת מחזות, עבודות אקדמאיות, מחקרים ובעיקר התמקדות בנושאים אחרים כמו הקמת המשפחה שלי ושל ינון והעסק שלנו, התיאטרון שלנו.

פתאום אחרי עשור בגלות מכתיבת הפרוזה, יום אחד בהיר התיישבתי בבית קפה אביבים והתחלתי לכתוב על שלוש אחיות. מלאכיות, חזקות אבל גם לפעמים חלשות, עוצמתיות אבל לפעמים אבודות, שיוצאות למסע של גילוי עצמי, של גדילה, של הבנה מי הן באמת. במלחמה נגד שדים פנימים וחיצונים, שלומדות אהבה, אחריות, חברות, משפחה. ספר שעוסק בשאלות שהעסיקו גם אותי הרבה בחיים, המשמעות של שליחות, בחירה חופשית, מה ומי מגדיר מה הוא "נכון" וצודק ובעיני מי?

הרבה פעמים שואלים אותי מה היו המקורות שלי לכתיבה, למה כתבתי את מה שכתבתי ומאיפה הכל התחיל, אני חושבת ששלושת העשורים שקדמו לכתיבת הספר היו התחקיר המלא, בספר יש חלקים מהנשמה שלי, חלק שמורכב מהחוויות שאני עברתי מעורבבות בתוך עולם הפנטזיה, חלק מחוויות שאנשים קרובים אלי עברו, חלק שאבתי מהעולם מסביבי.

חלק מהמקורות הגיעו מהתואר שלי בו צללנו לעומקים וחקרנו את התנ"ך ומגוון של כתובים, חקרנו את ההיסטוריה של העולם, את התרבות מסביבנו,  הפלגנו לארצות רחוקות ולמדנו על ההיסטוריה והאמונות שלהם.

חלק הגיע מעולם התיאטרון ולא פעם אפשר למצוא השפעות ממחזות, הצגות, וסרטים בכתיבה שלי,וחלק הגיעו מהילדות שלי, חוויות שלי, סיפורים ששמעתי, ספרים שקראתי, אמונות מהבית.

כשכותבים יצירה שמורכבת מחמישה ספרים וכל אחד כמעט 500 עמודים הסיפור, המסע, הופך להיות עולם בשם עצמו, העולם של מלאכיות עליון, שהנשמה שלי זרעה בו את זרע החיים, שם הכל התחיל אבל לפעמים אני מרגישה שהדמויות כבר חיות בשם עצמן, כותבות את עצמן, בוחרות את הבחירות שלהן ולא תמיד אני מסכימה איתן, אבל הן גם לא תמיד שואלות אותי.

כששואלים אותי מה גרם לי לכתוב חמישה ספרים?

התשובה העיקרית שלי היא: כי רציתי לדעת מה יקרה עכשיו.

לאן הסיפור יקח אותי,

מה יעלה בגורל הדמויות שלי.

באמת חצי מהזמן שאני כותבת, אני מפעילה מוסיקה בפוול ווליום באוזניות מבודדות רעשים והאצבעות רצות על המקלדת, מתקשרות לי את העולם של המלאכים והשדים.

מצרפת קישור לדף האינסטגרם, והפייסבוק