צריך הרבה דמיון ומנה גדושה של תעוזה, כדי
לגעת בסיפור הנפיץ והכואב של הנווט האבוד, רון ארד, ולהציע לו סוף יוצא
דופן,זאב הולנדר, ניחן, כנראה, בשתי התכונות הללו,כשקוראים
את המותחן המרתק ומורט העצבים עיט, ספר הביכורים של זאב הולנדר, לא מניחים
את הספר מהידיים ממשפט הפתיחה ועד הסוף, זהו ספר שנקרא בגמיעה אחת, אבל
מצליח לחרוג מגבולות הז'אנר.
אני אוהבת לקרוא ספרי מתח בהם אני נכנסת בקריאה לעולמם של רוצחים סדרתיים, פושעים, ארגוני ביון, תיקים באפילה, תעלומות על-טבעיות ועוד, כשקוראים את הספר" עיט"אויב מבית אויב מחוץ, מבינים שהספר הוא יותר מספר מתח רגיל,בעיקר בגלל הנושא החשוב על רון ארד.
הספר שאושר לפרסום ע"י גורמי הביטחון הישראלים, מספק לקורא מבט מבפנים, על ריקבון ערכי וארגוני, באחד מגופי הביטחון העלומים של מדינת ישראל, פרי דמיונו של הסופר, הידיעה שהכותב הינו איש מערכת הביטחון לשעבר, וכי הסיפור הדמיוני אך מתלכד עם חוויות אוטוביוגרפיות – מעניקה לדברים משקל של ממש ויוצרת תחושת מועקה וחשש ממה שעלול להתנהל בחדרי חדרים ובמעבדות, שאינם חשופים, מטעמים של בטחון לאומי, לעין השמש של הביקורת הציבורית.
הספר הינו צלילה עמוקה אל מערכות היחסים העכורות, סגנון הניהול המיושן, הפוליטיקות הקטנות והבעיטה של אנשים לא מוכשרים מספיק כלפי מעלה – משהו שהיית מקווה לא למצוא בתעשיות ביטחוניות רגישות, מותחן הריגול עיט, מספר על ד“ר קרקובסקי הישראלי ומקס בוכמן השוויצרי אשר תורמים לביטחון ישראל, אבל עסוקים גם במלחמות מבית נגד גורמים ממסדיים רבי עוצמה המתגלים מקובעים בחשיבתם ומאוד אינטרסנטיים, בהחלט מאוד קשה להתמודד איתם,וכשקוראים את המותחן הזה מבינים שהמציאות יכולה לעלות על כל דמיון, ובהחלט נשאבים לתוך הסיפור.
מבלי להיכנס לספויילרים, הספר מצליח לחבר בין שדה הקרב העתידני עתיר הטכנולוגיה והביו-טכנולוגיה, סיפורו של רון ארד, וסיפורה של משפחה שבעזרת תושייתה, הצליחה לחמוק מאימי השואה, והגבורה, עבורה, היא הרתמות לתקומת העם היהודי במדינת ישראל.
הספר מתאפיין בחדשנות הן בהיבטים טכנולוגיים, הן בתפיסות הקוראות תיגר על הפוליטיקלי קורקט והן בניסיון לספק סיומת חדשנית ומפתיעה לסיפור רון ארד. סערה רגשית ותחושת אי נוחות מלוות בעוצמה רבה את החלק הזה של המותחן ומעלות שאלות הפורצות את גבולות הז'אנר: האם ראוי להציע סוף לסיפורו של רון ארד כאשר מעורבים בו בני משפחה שנותרו מאחור והספקולציות עלולות לחטט להם בפצעים כואבים?
האם ניתן לדרוש מסופר להגביל את חופש הביטוי שלו על מנת להתחשב במי שנשארו בעורף וחיים עם כאב האובדן? או שמא להיפך? השלמה עם הנחת היסוד לגבי גורלו של לוחם – אינה מדרבנת מספיק את המדינה להפוך כל אבן כדי לברר את גורלו ולאפשר למשפחתו להמשיך בחייה?
והכי חשוב: האם אנחנו כחברה מסוגלים להכיל רק את אלה שבכיסים שלהם יימצא פתק "לא בגדתי" ואיננו מסוגלים להכיל מצבים מורכבים יותר? האם אנו מחבקים את לוחמינו האבודים בתור מתים, אבל כחיים אנו מצפים מהם לגלות חוסן על-אנושי? האם מדורת השבט שלנו מסוגלת לגלות סובלנות וחמלה במצבי ביניים שהחיים מזמנים? כל השאלות הללו נשארות תלויות באוויר וטורדות את המחשבה לאחר קריאת הספר.
מי אתה זאב הולנדר? זאב הולנדר נולד בבלגיה בשנת 1948 וגדל כבן יחיד בבית שהוא מגדיר "שואתי" על כל המשתמע מכך. ילדותו ובגרותו עברו בצילה של הטראומה ההורית, שהותירה את חותמה בו כאדם, כאיש מקצוע וכאיש משפחה.
רשימת התארים האקדמיים של זאב הולנדר והרזומה המקצועי שלו מרשימים ביותר. הוא ד"ר לביוטכנולוגיה (Ph.D.), בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA), תואר שני במיקרוביולוגיה שימושית(M.Sc.) ותואר שני בהיסטוריה ובפילוסופיה של מדעי החיים .(M.A) בעבר, שימש כחוקר באקדמיה ובתעשייה, בישראל ובארה"ב, כמנהל של מפעל לחומרי רפואה וכמנכ"ל חברת הזנק ביוטכנולוגית. בנוסף, שימש כמנחה וכמרצה לנוער מחונן. כיום, לאחר פרישתו לגמלאות, הוא איש עסקים.
במשך השנים האחרונות הלא מעטות לעבודתו כשכיר שימש בתפקיד בכיר במכון פיתוח שבשירות המדינה, שם נחשף לתרבות ארגונית שעמדה בניגוד גמור לערכיו הניהוליים והאתיים.
בשנת 2015 התחיל לכתוב את הספר עיט. הכתיבה ארכה כשלוש שנים.
הספר יצא בהוצאת צמרת.
420 עמ'
68 ₪
להשיג ברשת סטימצקי
אתר הספר: https://sites.google.com/view/ait-zeev-hollander
אני אוהבת לקרוא ספרי מתח בהם אני נכנסת בקריאה לעולמם של רוצחים סדרתיים, פושעים, ארגוני ביון, תיקים באפילה, תעלומות על-טבעיות ועוד, כשקוראים את הספר" עיט"אויב מבית אויב מחוץ, מבינים שהספר הוא יותר מספר מתח רגיל,בעיקר בגלל הנושא החשוב על רון ארד.
הספר שאושר לפרסום ע"י גורמי הביטחון הישראלים, מספק לקורא מבט מבפנים, על ריקבון ערכי וארגוני, באחד מגופי הביטחון העלומים של מדינת ישראל, פרי דמיונו של הסופר, הידיעה שהכותב הינו איש מערכת הביטחון לשעבר, וכי הסיפור הדמיוני אך מתלכד עם חוויות אוטוביוגרפיות – מעניקה לדברים משקל של ממש ויוצרת תחושת מועקה וחשש ממה שעלול להתנהל בחדרי חדרים ובמעבדות, שאינם חשופים, מטעמים של בטחון לאומי, לעין השמש של הביקורת הציבורית.
הספר הינו צלילה עמוקה אל מערכות היחסים העכורות, סגנון הניהול המיושן, הפוליטיקות הקטנות והבעיטה של אנשים לא מוכשרים מספיק כלפי מעלה – משהו שהיית מקווה לא למצוא בתעשיות ביטחוניות רגישות, מותחן הריגול עיט, מספר על ד“ר קרקובסקי הישראלי ומקס בוכמן השוויצרי אשר תורמים לביטחון ישראל, אבל עסוקים גם במלחמות מבית נגד גורמים ממסדיים רבי עוצמה המתגלים מקובעים בחשיבתם ומאוד אינטרסנטיים, בהחלט מאוד קשה להתמודד איתם,וכשקוראים את המותחן הזה מבינים שהמציאות יכולה לעלות על כל דמיון, ובהחלט נשאבים לתוך הסיפור.
מבלי להיכנס לספויילרים, הספר מצליח לחבר בין שדה הקרב העתידני עתיר הטכנולוגיה והביו-טכנולוגיה, סיפורו של רון ארד, וסיפורה של משפחה שבעזרת תושייתה, הצליחה לחמוק מאימי השואה, והגבורה, עבורה, היא הרתמות לתקומת העם היהודי במדינת ישראל.
הספר מתאפיין בחדשנות הן בהיבטים טכנולוגיים, הן בתפיסות הקוראות תיגר על הפוליטיקלי קורקט והן בניסיון לספק סיומת חדשנית ומפתיעה לסיפור רון ארד. סערה רגשית ותחושת אי נוחות מלוות בעוצמה רבה את החלק הזה של המותחן ומעלות שאלות הפורצות את גבולות הז'אנר: האם ראוי להציע סוף לסיפורו של רון ארד כאשר מעורבים בו בני משפחה שנותרו מאחור והספקולציות עלולות לחטט להם בפצעים כואבים?
האם ניתן לדרוש מסופר להגביל את חופש הביטוי שלו על מנת להתחשב במי שנשארו בעורף וחיים עם כאב האובדן? או שמא להיפך? השלמה עם הנחת היסוד לגבי גורלו של לוחם – אינה מדרבנת מספיק את המדינה להפוך כל אבן כדי לברר את גורלו ולאפשר למשפחתו להמשיך בחייה?
והכי חשוב: האם אנחנו כחברה מסוגלים להכיל רק את אלה שבכיסים שלהם יימצא פתק "לא בגדתי" ואיננו מסוגלים להכיל מצבים מורכבים יותר? האם אנו מחבקים את לוחמינו האבודים בתור מתים, אבל כחיים אנו מצפים מהם לגלות חוסן על-אנושי? האם מדורת השבט שלנו מסוגלת לגלות סובלנות וחמלה במצבי ביניים שהחיים מזמנים? כל השאלות הללו נשארות תלויות באוויר וטורדות את המחשבה לאחר קריאת הספר.
מי אתה זאב הולנדר? זאב הולנדר נולד בבלגיה בשנת 1948 וגדל כבן יחיד בבית שהוא מגדיר "שואתי" על כל המשתמע מכך. ילדותו ובגרותו עברו בצילה של הטראומה ההורית, שהותירה את חותמה בו כאדם, כאיש מקצוע וכאיש משפחה.
רשימת התארים האקדמיים של זאב הולנדר והרזומה המקצועי שלו מרשימים ביותר. הוא ד"ר לביוטכנולוגיה (Ph.D.), בעל תואר שני במנהל עסקים (MBA), תואר שני במיקרוביולוגיה שימושית(M.Sc.) ותואר שני בהיסטוריה ובפילוסופיה של מדעי החיים .(M.A) בעבר, שימש כחוקר באקדמיה ובתעשייה, בישראל ובארה"ב, כמנהל של מפעל לחומרי רפואה וכמנכ"ל חברת הזנק ביוטכנולוגית. בנוסף, שימש כמנחה וכמרצה לנוער מחונן. כיום, לאחר פרישתו לגמלאות, הוא איש עסקים.
במשך השנים האחרונות הלא מעטות לעבודתו כשכיר שימש בתפקיד בכיר במכון פיתוח שבשירות המדינה, שם נחשף לתרבות ארגונית שעמדה בניגוד גמור לערכיו הניהוליים והאתיים.
בשנת 2015 התחיל לכתוב את הספר עיט. הכתיבה ארכה כשלוש שנים.
הספר יצא בהוצאת צמרת.
420 עמ'
68 ₪
להשיג ברשת סטימצקי
אתר הספר: https://sites.google.com/view/ait-zeev-hollander
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה