צפיתי בסינמטק בהקרנת בכורה של הסרט המדהים והמרגש "לב משוגע" סרטו של מארק רותמונד, הסרט מבוסס על סיפור אמיתי,
ואני מאוד התרגשתי לאורך כל הסרט, זהו סרט אנושי על החיים, על שינוי שאדם
עובר ברגע שהוא רואה שהחיים הם לא רק כסף, הנאות, ודברים שבאים בקלות,
החיבור בין לני צעיר פוחז בן 30 שבוחר להשתכר כל יום , לבין דויד נער בן
15 שסובל מבעיית לב מלידה, הינו חיבור אנושי, מורכב בהתחלה, אך בהחלט מהווה
תפנית בחייו של לני.
הכל התחיל אחרי שלילה אחד לני מטביע מתוך שכרות את מכונית הספורט שלו בבריכת ביתו של אביו הקרדיולוג העשיר והמצליח, האב קץ בתעלולים של בנו, והוא מאלץ את לני לטפל בפציינט שלו דויד, נער בן 15, הסובל מבעיית לב מלידה,
איש אינו יודע אם דויד יזכה להגיע לשנתו ה-18, עולמו הוא מרפאות, טיפולים ומאבק יום יומי, ניגוד מוחלט לעולם המועדונים, הבחורות והמסיבות של לני, לכאורה המפגש בין שני העולמות הללו הוא בלתי אפשרי, אבל לני מאפשר לדויד לחוות דברים שהוא לא חווה מעולם, הרפתקאות שלא התנסה בהן, ולצד זה, מגלה את היכולת שבו לטפל, לדאוג ולהיות אחראי.
סרט מצחיק, מרגש ובעיקר נוגע ללב, המבוסס על סיפור אמיתי, ועל הספר שסיפר את סיפורו של דניאל מאייר, כפי שנכתב על ידי לארס אמנד, ספר היה ברשימת רבי המכר של המגזין דר שפיגל, אני ממש ממליצה לראות את הסרט יוצא הדופן הזה, כל רגע בו הוא למידה על החיים, ואין ספק שהקלילות והראש הפרוע של לני עזרו ממש לדויד להנות מהחיים למרות המגבלה שלו, בהחלט נוצרה מערכת יחסים מאוד מיוחדת בינהם, שכל אחד קיבל מהשני תרומה לחיים.
לצפייה בטריילר:
https://youtu.be/X1DDLNtzDzc
יוצרים
בימוי: מארק רותמונד Marc Rothemund
תסריט: מאגי פרן Maggie Peren
אנדי רוגנהאגן Andi Rogenhagen
על פי ספרו של לארס אמנד Lars Amend
נכתב יחד עם דניאל מאייר Daniel Meyer
צילום: כריסטוף ואהל Christof Wahl
עריכה: סימון גשטוטמאייר Simon Gstöttmayr
הפקה: אוליבר ברבן Oliver Berben
ויולה ייגר Viola Jäger
מרטין מוסקוביץ Martin Moszkowicz
שחקנים
לני: אליאס מבראק Elyas M'Barek
דויד: פיליפ נואה שוורץ Philip Noah Schwarz
ד"ר ריינהארט: אווה פרוייס Uwe Preuss
ד"ר מאן: ליסה ביטר Lisa Bitter
בטי: נאדין Nadine Wrietz
מר פטרי: יורגן טונקל Jürgen Tonkel
ברונו: ברונו סאוטר Bruno Sauter
106 דקות, גרמנית תרגום לעברית
הפצה בישראל חמישה כוכבים
החל מתאריך 05 בספטמבר 2019 בבתי הקולנוע בכל רחבי הארץ.
קרדיט צילומים: חמישה כוכבים.
ראיון עם היוצרים הבמאי מארק רותמונד והמפיקים אוליבר ברבן
ש: איך הגעתם לרעיון לסרט?
רותמונד: באוגוסט 2013 יצא לאור הספר "לב משוגע, האומץ לחלום" מאת מחבר הביוגרפיות לארס אמנד. אמנד הוא עיתונאי וסופר שידוע בגרמניה בזכות הביוגרפיות על עולם המוזיקה שכתב, ועוסק גם באימון אישי. הוא שמע על הנער דניאל מאייר שבגלל מחלת לב קשה בילה את ימיו בביתו לבד, כשהוא יוצא רק לטיפולים בבית החולים. הוא החל לבקר אותו וללוות באופן אישי. במהרה הוא הפך למעין אח בוגר. אמנד הוציא את דניאל מהדירה ולקח אותו לבלות. היו אלה בעיקר דברים שנערים מתבגרים עושים על בני גילם, אלה מהם שזוכים לנהל חיים שגרתיים.
ברבן: כשקראתי את הספר של לארס, בכיתי מדי 10 דקות, ולא מפני שזה שבר אותי, אלא בגלל התקווה, ההנאה, החוכמה והאהבה. זה היה חלום גדול שלי להביא את הסיפור הזה למסך. בספר הזה יש את כל מה שסרט טוב זקוק לו. סיפור אחד טוב והרבה רגש.
ש: מה היה הקושי העיקרי בעיבוד מהספר לתסריט?
רותמונד: אהבתי במיוחד את המסע הרגשי שעוברות שלוש הדמויות הראשיות. יש כאן הרבה מאד הומור, פתיחות יוצאת דופן ורגש מאד נוגע. הסיום נגע לליבי והתמלאתי שמחה. העובדה שהספר הוא לא נובלה אלא סיפור עובדתי, מציאות מתועדת ממש, הפכה את הצילומים לקשים יותר. אלה לא דמויות מומצאות, אלא אנשים אמיתיים. אנשים שצריכים לשנות את הביוגרפיה של עצמם. אבל היו גם אלמנטים שהוספנו לתסריט, מתוך המחוייבות שלנו ליצירת סרט וליצירת סיפור מהודק. נשארנו נאמנים מאד לסיפור, אך שינינו את קורות החיים של לני. אבל מן הרגע שלני פוגש את דויד רוב הזמן הקפדנו להמשיך בקו האמיתי של הסיפור. למשל כל הדברים המופיעים ברשימה של דויד שהוא היה רוצה לעשות הופיעו בסיפור המקורי. רצינו להיות אותנטיים כמה שניתן לא רק להמציא דברים, ושני גיבורי הסרט האמיתיים מאד מרוצים ממנו. במאי הסרט היה בקשר קבוע עם לארס אמנד. הם החליפו מיילים החליפו סרטונים. לא רק בהקשר של שאלות הקשורות לטיפולים, רופאים, תרופות אלא גם על הדרך בה דניאל הנער המקורי התמודד עם המחלה. היה לו רצון כל כך חזק לחיות. והשיחות איתו פשוט מסדרות לך את המחשבה, ואתה לומד להעירך את החיים עוד יותר.
ברבן: את התסריט כתבו מגי פרן ואנדי רוגנהאגן. הספר היה ממש אוצר אך הם היו צריכים להדק ולבנות את הסיפור. רק לאחר כמה חודשי עבודה התסריט הושלם והיה צריך לקצץ את התסריט הראשוני שהיה בסביבות שלוש מאות עמודים לתסריט מהודק יותר איתו יצאנו לצילומים. חשוב לציין, לדניאל הנער המקורי היה חלק משמעותי ביצירת הספר, מה שהוסיף ענין וגם מבחינתו הוסיף עוד מחוייבות.
ש: איך עבדתם על הליהוק של הדמויות? נתחיל ממציאת הנער המתאים.
רותמונד: ברור שסרט כזה יוצר בעיות רבות. למצוא נער בן 15 שההתבגרות מטלטלת אותו זה כבר קושי רציני. אבל כאן יש עוד כמה פקטורים. הנער הזה מכיר את כל הצדדים המדכאים בחיים, האיום של מחלה המסכנת את חייו, אבל הוא לא יודע דבר על התבגרות ועל הכייף שיכול להיות בתהליך ההתבגרות. הוא לא מאמין שהוא יחווה חוויות כאלה. דרך המפגש עם לני יש סיכוי שהוא יחווה את החוויות הללו. יש גם הרבה תקווה שהוא יצליח לחוש חופש ולהתנסות בהרפתקאות חיוביות. כל אלה גורמים לו להתרגשות רבה. אז היה צריך למצוא נערים שיכולים להעביר את הדרמה, את ההתלהבות ואת הכאב ואלה דברים לא פשוטים לשחקן בכלל ולנער בפרט.
ברבן: לקח הרבה זמן עד שמצאו את פיליפ נואה שוורץ. זה היה תהליך יקר כיון שהם עברו לאורכה ורוחבה של גרמניה לאורכה ולרוחבה. 400 נערים נבדקו בליהוק אלקטרוני, ועם 80 נפגשו המלהקים והבמאי. לפיליפ לא היה ניסיון גדול במשחק אבל הוא פייטר אמיתי ונאבק כדי להשיג את התפקיד.
ש: ואיך הגעתם לאליאס מבראק לתפקיד של לני?
רותמונד: גם הליהוק של לני לא היה פשוט, הליהוק של השחקן אליאס מבארק היה מקרי לחלוטין. הוא אמנם עבד הרבה עם חברת ההפקה בעבר, אבל אלה היות תפקידים יותר בכיוון קומי ולא ככה דימיינו תחילה את לני, עד שאוליבר בא עם הרעיון להביא את אליאס.
ברבן: נפגשתי לארוחה עם אליאס ודיברו על רעיונות לשיתופי פעולה עתידיים. מבארק דיבר על כך שהוא רוצה לעשות משהו אחר, משהו יותר דרמטי, דמות עם עומק רגשי. אז עלה לי רעיון, ואמרתי למבארק שיש תפקיד שהוא מכיר שאולי יעניין אותו. נתתי לו את התסריט, שלושה ימים אחר כך מבארק צלצל אלי ואמר שהוא מעוניין התפקיד.
רותמונד: אליאס קלט את האתגר שבדמות, את המורכבות ואני חייב לומר שהיה כבוד לעבוד איתו. הוא קודם כל אנושי מאד לפני שהוא שחקן. הוא מחפש ככל יכולתו אחרי האמת ואת הדרך הנכונה איך להעניק חיים לדמות שבתסריט.
ש: יש בסרט לא מעט רגעים משעשעים.
רותמונד: התפקיד שלי כבמאי היה למצוא את הבלאנס בין ההומור לכאב. שני סרטיי האחרונים היו דרמות שגם הן מבוססות על סיפור אמיתי, ואני תמיד חושב איך אני יוצר קולנוע שמגיע אל הקהל. מצד שני, לא מפחיד אותי להביא רגש למסך, אך חשוב תמיד שיהיה איזון ויהיו אלמנטים קומיים.
ש: מה הנחה אותך בעיצוב הקו הויזואלי של הסרט?
רותמונד: אני לא חושב בצורה של אסתטיקה כללית כשאני ניגש לסרט. לסרטיי אין קו ויזואלי אחד. כל סרט מונע מן הסיפור שלו וגם בעיצוב נבדקת כל סצינה ביום הצילום, וכל סצינה לפי התוכן שלה, ומה הם ורצים לעשות בה. אני תמיד שואף שכל האלמנטים מהצילום, העיצוב והעריכה ישרתו את הרגע הרגשי ויצרו את התחושה הנכונה אצל הצופים שישכחו שהם צופים בסרט ויצללו אל הסיטואציה, ויגלו סימפטיה ואמפטיה אל הגיבורים.
אודות השחקנים
אליאס מבארק (לני)
נולד במינכן בשנת 1982 למשפחה ממוצא טוניסאי אוסטרי. הוא החל את דרכו בקבוצת תיאטרון, ועבר לטלוויזיה ומשם להצלחה גדול בקולנוע. החל משנת 2012 נמנה על הכוכבים הגדולים בקולנוע הגרמני. השתתף בקומדיות "טורקית למתחילים", ובתפקיד הראשי בסדרת הסרטים "דפוק את גתה" 1,2,3. הסרטים זכו להצלחה ענקית.
פיליפ נואה שוורץ (דויד)
יליד 2001, היה בן 15 בזמן הצילומים. לפני כן השתתף רק בסרטים קצרים. זהו סרטו הארוך הראשון. בעקבות תפקידו בסרט הוזמן להופיע בכמה סדרות טלוויזיה. חי באיזור קלן.
ליסה ביטר (ד"ר מאן)
למדה משחק באקדמיה לתיאטרון ומוזיקה בלייפציג. שיחקה בתיאטרון הלאומי של שטוטגארט. בשנת 2012 הופיעה בתפקיד ראשי בקומדיה "סרט חתונה". שיחקה ב"קוני ושות'" המצליח וגם בסרט ההמשך. השתתפה במספר סדרות טלוויזיה ודרמות טלוויזיה.
אוּוה פרוייס (ד"ר ריינהארט)
יליד דרזדן למד במערב ברלין. ועבד בתיאטרון העירוני של דרזדן וברלינר אנסמבל. משנת 2007 עובר מן הבמה לקולנוע ולטלוויזיה. פניו מזוהות עם הרבה סדרות פשע ומשטרה שמאוד פופולריות בגרמניה כמו Tatort. הופיע גם בקומדיות רבות. דווקא הטון הרציני הביא לבחירתו לתפקיד הקרדיולוג. הוא אחד השחקנים הבכירים בברלינר אנסמבל, איתם גם הגיע לישראל להופיע כאורחים בתיאטרו הקאמרי עם מחזהו של ברכט "ארטורו אוי", את מסע הלהקה לישראל פרוייס תיעד בסרט דוקומנטרי ששודר בטלוויזיה הגרמנית והשווייצית.
אודות הבמאי מרק רותמונד
החל את דרכו כעוזר במאי של במאים גרמנים נחשבים כמו: ברנד אייכינגר, הלמוט דיטל, ודומיניק גראף. בשנת 1997 ביים לראשונה דרמה לטלוויזיה. סרט הטלוויזיה שביים "התקווה מתה אחרונה" זכה בפרסים רבים. על סרטו הראשון קיבל את פרס הבמאי הבווארי הטוב ביותר. בשנת 2004 יצר את הסרט המצליח "סופי שול" שהיה מועמד לאוסקר, וזכה בדב הכסף בפסטיבל ברלין ובעוד שלל פרסים נוספים. שני סרטיו הקודמים היו קומדיות דרמטיות שהתבססו על מקרים אמיתיים של סיפורים רפואיים ואנושיים יוצאי דופן, האחד "היום אני בלונדינית" על סיפור חייה של סופי ואן דר שטאפ שהתמודדה עם הסרטן, והשני "הבליינד דייט שלי עם החיים" גם הוא מבוסס על סיפור אמיתי, סיפורו של איש צעיר המאבד את הראייה. שניהם זכו להצלחה גדול בגרמניה.
הכל התחיל אחרי שלילה אחד לני מטביע מתוך שכרות את מכונית הספורט שלו בבריכת ביתו של אביו הקרדיולוג העשיר והמצליח, האב קץ בתעלולים של בנו, והוא מאלץ את לני לטפל בפציינט שלו דויד, נער בן 15, הסובל מבעיית לב מלידה,
איש אינו יודע אם דויד יזכה להגיע לשנתו ה-18, עולמו הוא מרפאות, טיפולים ומאבק יום יומי, ניגוד מוחלט לעולם המועדונים, הבחורות והמסיבות של לני, לכאורה המפגש בין שני העולמות הללו הוא בלתי אפשרי, אבל לני מאפשר לדויד לחוות דברים שהוא לא חווה מעולם, הרפתקאות שלא התנסה בהן, ולצד זה, מגלה את היכולת שבו לטפל, לדאוג ולהיות אחראי.
סרט מצחיק, מרגש ובעיקר נוגע ללב, המבוסס על סיפור אמיתי, ועל הספר שסיפר את סיפורו של דניאל מאייר, כפי שנכתב על ידי לארס אמנד, ספר היה ברשימת רבי המכר של המגזין דר שפיגל, אני ממש ממליצה לראות את הסרט יוצא הדופן הזה, כל רגע בו הוא למידה על החיים, ואין ספק שהקלילות והראש הפרוע של לני עזרו ממש לדויד להנות מהחיים למרות המגבלה שלו, בהחלט נוצרה מערכת יחסים מאוד מיוחדת בינהם, שכל אחד קיבל מהשני תרומה לחיים.
לצפייה בטריילר:
https://youtu.be/X1DDLNtzDzc
יוצרים
בימוי: מארק רותמונד Marc Rothemund
תסריט: מאגי פרן Maggie Peren
אנדי רוגנהאגן Andi Rogenhagen
על פי ספרו של לארס אמנד Lars Amend
נכתב יחד עם דניאל מאייר Daniel Meyer
צילום: כריסטוף ואהל Christof Wahl
עריכה: סימון גשטוטמאייר Simon Gstöttmayr
הפקה: אוליבר ברבן Oliver Berben
ויולה ייגר Viola Jäger
מרטין מוסקוביץ Martin Moszkowicz
שחקנים
לני: אליאס מבראק Elyas M'Barek
דויד: פיליפ נואה שוורץ Philip Noah Schwarz
ד"ר ריינהארט: אווה פרוייס Uwe Preuss
ד"ר מאן: ליסה ביטר Lisa Bitter
בטי: נאדין Nadine Wrietz
מר פטרי: יורגן טונקל Jürgen Tonkel
ברונו: ברונו סאוטר Bruno Sauter
106 דקות, גרמנית תרגום לעברית
הפצה בישראל חמישה כוכבים
החל מתאריך 05 בספטמבר 2019 בבתי הקולנוע בכל רחבי הארץ.
קרדיט צילומים: חמישה כוכבים.
ראיון עם היוצרים הבמאי מארק רותמונד והמפיקים אוליבר ברבן
ש: איך הגעתם לרעיון לסרט?
רותמונד: באוגוסט 2013 יצא לאור הספר "לב משוגע, האומץ לחלום" מאת מחבר הביוגרפיות לארס אמנד. אמנד הוא עיתונאי וסופר שידוע בגרמניה בזכות הביוגרפיות על עולם המוזיקה שכתב, ועוסק גם באימון אישי. הוא שמע על הנער דניאל מאייר שבגלל מחלת לב קשה בילה את ימיו בביתו לבד, כשהוא יוצא רק לטיפולים בבית החולים. הוא החל לבקר אותו וללוות באופן אישי. במהרה הוא הפך למעין אח בוגר. אמנד הוציא את דניאל מהדירה ולקח אותו לבלות. היו אלה בעיקר דברים שנערים מתבגרים עושים על בני גילם, אלה מהם שזוכים לנהל חיים שגרתיים.
ברבן: כשקראתי את הספר של לארס, בכיתי מדי 10 דקות, ולא מפני שזה שבר אותי, אלא בגלל התקווה, ההנאה, החוכמה והאהבה. זה היה חלום גדול שלי להביא את הסיפור הזה למסך. בספר הזה יש את כל מה שסרט טוב זקוק לו. סיפור אחד טוב והרבה רגש.
ש: מה היה הקושי העיקרי בעיבוד מהספר לתסריט?
רותמונד: אהבתי במיוחד את המסע הרגשי שעוברות שלוש הדמויות הראשיות. יש כאן הרבה מאד הומור, פתיחות יוצאת דופן ורגש מאד נוגע. הסיום נגע לליבי והתמלאתי שמחה. העובדה שהספר הוא לא נובלה אלא סיפור עובדתי, מציאות מתועדת ממש, הפכה את הצילומים לקשים יותר. אלה לא דמויות מומצאות, אלא אנשים אמיתיים. אנשים שצריכים לשנות את הביוגרפיה של עצמם. אבל היו גם אלמנטים שהוספנו לתסריט, מתוך המחוייבות שלנו ליצירת סרט וליצירת סיפור מהודק. נשארנו נאמנים מאד לסיפור, אך שינינו את קורות החיים של לני. אבל מן הרגע שלני פוגש את דויד רוב הזמן הקפדנו להמשיך בקו האמיתי של הסיפור. למשל כל הדברים המופיעים ברשימה של דויד שהוא היה רוצה לעשות הופיעו בסיפור המקורי. רצינו להיות אותנטיים כמה שניתן לא רק להמציא דברים, ושני גיבורי הסרט האמיתיים מאד מרוצים ממנו. במאי הסרט היה בקשר קבוע עם לארס אמנד. הם החליפו מיילים החליפו סרטונים. לא רק בהקשר של שאלות הקשורות לטיפולים, רופאים, תרופות אלא גם על הדרך בה דניאל הנער המקורי התמודד עם המחלה. היה לו רצון כל כך חזק לחיות. והשיחות איתו פשוט מסדרות לך את המחשבה, ואתה לומד להעירך את החיים עוד יותר.
ברבן: את התסריט כתבו מגי פרן ואנדי רוגנהאגן. הספר היה ממש אוצר אך הם היו צריכים להדק ולבנות את הסיפור. רק לאחר כמה חודשי עבודה התסריט הושלם והיה צריך לקצץ את התסריט הראשוני שהיה בסביבות שלוש מאות עמודים לתסריט מהודק יותר איתו יצאנו לצילומים. חשוב לציין, לדניאל הנער המקורי היה חלק משמעותי ביצירת הספר, מה שהוסיף ענין וגם מבחינתו הוסיף עוד מחוייבות.
ש: איך עבדתם על הליהוק של הדמויות? נתחיל ממציאת הנער המתאים.
רותמונד: ברור שסרט כזה יוצר בעיות רבות. למצוא נער בן 15 שההתבגרות מטלטלת אותו זה כבר קושי רציני. אבל כאן יש עוד כמה פקטורים. הנער הזה מכיר את כל הצדדים המדכאים בחיים, האיום של מחלה המסכנת את חייו, אבל הוא לא יודע דבר על התבגרות ועל הכייף שיכול להיות בתהליך ההתבגרות. הוא לא מאמין שהוא יחווה חוויות כאלה. דרך המפגש עם לני יש סיכוי שהוא יחווה את החוויות הללו. יש גם הרבה תקווה שהוא יצליח לחוש חופש ולהתנסות בהרפתקאות חיוביות. כל אלה גורמים לו להתרגשות רבה. אז היה צריך למצוא נערים שיכולים להעביר את הדרמה, את ההתלהבות ואת הכאב ואלה דברים לא פשוטים לשחקן בכלל ולנער בפרט.
ברבן: לקח הרבה זמן עד שמצאו את פיליפ נואה שוורץ. זה היה תהליך יקר כיון שהם עברו לאורכה ורוחבה של גרמניה לאורכה ולרוחבה. 400 נערים נבדקו בליהוק אלקטרוני, ועם 80 נפגשו המלהקים והבמאי. לפיליפ לא היה ניסיון גדול במשחק אבל הוא פייטר אמיתי ונאבק כדי להשיג את התפקיד.
ש: ואיך הגעתם לאליאס מבראק לתפקיד של לני?
רותמונד: גם הליהוק של לני לא היה פשוט, הליהוק של השחקן אליאס מבארק היה מקרי לחלוטין. הוא אמנם עבד הרבה עם חברת ההפקה בעבר, אבל אלה היות תפקידים יותר בכיוון קומי ולא ככה דימיינו תחילה את לני, עד שאוליבר בא עם הרעיון להביא את אליאס.
ברבן: נפגשתי לארוחה עם אליאס ודיברו על רעיונות לשיתופי פעולה עתידיים. מבארק דיבר על כך שהוא רוצה לעשות משהו אחר, משהו יותר דרמטי, דמות עם עומק רגשי. אז עלה לי רעיון, ואמרתי למבארק שיש תפקיד שהוא מכיר שאולי יעניין אותו. נתתי לו את התסריט, שלושה ימים אחר כך מבארק צלצל אלי ואמר שהוא מעוניין התפקיד.
רותמונד: אליאס קלט את האתגר שבדמות, את המורכבות ואני חייב לומר שהיה כבוד לעבוד איתו. הוא קודם כל אנושי מאד לפני שהוא שחקן. הוא מחפש ככל יכולתו אחרי האמת ואת הדרך הנכונה איך להעניק חיים לדמות שבתסריט.
ש: יש בסרט לא מעט רגעים משעשעים.
רותמונד: התפקיד שלי כבמאי היה למצוא את הבלאנס בין ההומור לכאב. שני סרטיי האחרונים היו דרמות שגם הן מבוססות על סיפור אמיתי, ואני תמיד חושב איך אני יוצר קולנוע שמגיע אל הקהל. מצד שני, לא מפחיד אותי להביא רגש למסך, אך חשוב תמיד שיהיה איזון ויהיו אלמנטים קומיים.
ש: מה הנחה אותך בעיצוב הקו הויזואלי של הסרט?
רותמונד: אני לא חושב בצורה של אסתטיקה כללית כשאני ניגש לסרט. לסרטיי אין קו ויזואלי אחד. כל סרט מונע מן הסיפור שלו וגם בעיצוב נבדקת כל סצינה ביום הצילום, וכל סצינה לפי התוכן שלה, ומה הם ורצים לעשות בה. אני תמיד שואף שכל האלמנטים מהצילום, העיצוב והעריכה ישרתו את הרגע הרגשי ויצרו את התחושה הנכונה אצל הצופים שישכחו שהם צופים בסרט ויצללו אל הסיטואציה, ויגלו סימפטיה ואמפטיה אל הגיבורים.
אודות השחקנים
אליאס מבארק (לני)
נולד במינכן בשנת 1982 למשפחה ממוצא טוניסאי אוסטרי. הוא החל את דרכו בקבוצת תיאטרון, ועבר לטלוויזיה ומשם להצלחה גדול בקולנוע. החל משנת 2012 נמנה על הכוכבים הגדולים בקולנוע הגרמני. השתתף בקומדיות "טורקית למתחילים", ובתפקיד הראשי בסדרת הסרטים "דפוק את גתה" 1,2,3. הסרטים זכו להצלחה ענקית.
פיליפ נואה שוורץ (דויד)
יליד 2001, היה בן 15 בזמן הצילומים. לפני כן השתתף רק בסרטים קצרים. זהו סרטו הארוך הראשון. בעקבות תפקידו בסרט הוזמן להופיע בכמה סדרות טלוויזיה. חי באיזור קלן.
ליסה ביטר (ד"ר מאן)
למדה משחק באקדמיה לתיאטרון ומוזיקה בלייפציג. שיחקה בתיאטרון הלאומי של שטוטגארט. בשנת 2012 הופיעה בתפקיד ראשי בקומדיה "סרט חתונה". שיחקה ב"קוני ושות'" המצליח וגם בסרט ההמשך. השתתפה במספר סדרות טלוויזיה ודרמות טלוויזיה.
אוּוה פרוייס (ד"ר ריינהארט)
יליד דרזדן למד במערב ברלין. ועבד בתיאטרון העירוני של דרזדן וברלינר אנסמבל. משנת 2007 עובר מן הבמה לקולנוע ולטלוויזיה. פניו מזוהות עם הרבה סדרות פשע ומשטרה שמאוד פופולריות בגרמניה כמו Tatort. הופיע גם בקומדיות רבות. דווקא הטון הרציני הביא לבחירתו לתפקיד הקרדיולוג. הוא אחד השחקנים הבכירים בברלינר אנסמבל, איתם גם הגיע לישראל להופיע כאורחים בתיאטרו הקאמרי עם מחזהו של ברכט "ארטורו אוי", את מסע הלהקה לישראל פרוייס תיעד בסרט דוקומנטרי ששודר בטלוויזיה הגרמנית והשווייצית.
אודות הבמאי מרק רותמונד
החל את דרכו כעוזר במאי של במאים גרמנים נחשבים כמו: ברנד אייכינגר, הלמוט דיטל, ודומיניק גראף. בשנת 1997 ביים לראשונה דרמה לטלוויזיה. סרט הטלוויזיה שביים "התקווה מתה אחרונה" זכה בפרסים רבים. על סרטו הראשון קיבל את פרס הבמאי הבווארי הטוב ביותר. בשנת 2004 יצר את הסרט המצליח "סופי שול" שהיה מועמד לאוסקר, וזכה בדב הכסף בפסטיבל ברלין ובעוד שלל פרסים נוספים. שני סרטיו הקודמים היו קומדיות דרמטיות שהתבססו על מקרים אמיתיים של סיפורים רפואיים ואנושיים יוצאי דופן, האחד "היום אני בלונדינית" על סיפור חייה של סופי ואן דר שטאפ שהתמודדה עם הסרטן, והשני "הבליינד דייט שלי עם החיים" גם הוא מבוסס על סיפור אמיתי, סיפורו של איש צעיר המאבד את הראייה. שניהם זכו להצלחה גדול בגרמניה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה