השבוע צפיתי בהקרנה מיוחדת של הסרט
החדש לעזוב את נוורלנד על מייקל ג'קסון, שמעורר סערה ברחבי ארה"ב מאז שהוצג
לראשונה בפסטיבל סאנדנס בינואר, וישודר בבכורה ב-yes דוקו בשישי-שבת
8.3-9.3, בשני חלקים, בשעה 22:00 מיד לאחר שידורו בארה"ב ובאנגליה.
עוד במהלך הצפייה שלי בסרט המסעיר "לעזוב את נוורלנד" התחלתי לנוע באי נוחות בכסא, היו קטעים שהייתי ממש המומה מהמעשים של מייקל ג'קסון שנאמרו ע"י גברים שחוו פגיעה מינית קשה ביותר בהיותם בני 7 בלבד, לטעמי האישי למרות התרומה הגדולה של מייקל ג'קסון למוזיקה העולמית, קשה לסלוח ולעבור לסדר היום אחרי מעשים כאלו, התעללות מינית בילדים קטנים תוך כדי תחכום וערמומיות גדולה, לדעתי האישית כל אדם חייב לצפות בסרט הזה גם כדי להבין לאיזה סיטואציות ניתן להיקלע בחיים וגם כדי להיות זהירים במיוחד שמדובר בילדים שלנו, לטעמי לכל אחד זה יכול לקרות לכן ברגע שלוקחים בחשבון שגם הבלתי יאמן יכול לקרות, לעולם אל תסתנוורו מכסף ומעמד,או מאדם שמאוד אוהב ילדים, ובעיקר על תפעלו מתוך אוטומט, תבדקו, תשאלו, ובעיקר תהיו הורים מעורבים.
מייקל ג'קסון, אחד האייקונים המפורסמים ביותר בעולם, נחשב עבור רבים כזמר הומניטרי ורגיש שיצר מוזיקה מקרבת-לבבות. ב-1993, כשהחלו להישמע כנגדו האשמות על התעללות מינית בילדים שהתארחו באחוזתו, רבים התקשו להאמין שמלך הפופ יכול היה לבצע את המעשים והאשימו את הילדים ובני משפחותיהם ברדיפה אחר כספו.
גם ב-2005, במהלך המשפט שבו הואשם ג'קסון בפגיעה בנער בן ה-13, גאווין ארוויזו, קבע חבר המושבעים שהוא חף מפשע.
הסרט החדש "לעזוב את נוורלנד" מאת הבמאי דן ריד, זוכה פרס ה-BAFTA על סרטו "צייד הפדופילים" (ששודר גם הוא ב-yes דוקו), מציג שני סיפורים נפרדים, אך מקבילים, של שני גברים, ווייד רובסון (כיום בן 36) וג'יימס סייפצ'ק (כיום בן 40) שג'קסון "פרש עליהם את חסותו" מגיל 7 ו-9 והטריד אותם מינית לאורך שנים במקומות שונים באחוזה ובמהלך סיבובי ההופעות שלו ברחבי העולם, את מעשיו הנוראיים הסתיר מהוריהם תוך מניפולציות שונות, בעודו מציג את יחסיהם כידידות בלבד וכהזדמנות בלעדית להיכנס אל תוך העולם הייחודי והנפלא שלו.
העדויות של שני הגברים ובני משפחותיהם, לצד צילומי ארכיון אותנטיים מתקופת ילדותם לצידו של הזמר, מביאים אל המסך סיפור מסמר שיער וקשה לצפייה – עשר שנים לאחר מותו של מייקל ג'קסון.
בימוי: דן ריד (2X118 דק', ארה"ב, 2019
עוד במהלך הצפייה שלי בסרט המסעיר "לעזוב את נוורלנד" התחלתי לנוע באי נוחות בכסא, היו קטעים שהייתי ממש המומה מהמעשים של מייקל ג'קסון שנאמרו ע"י גברים שחוו פגיעה מינית קשה ביותר בהיותם בני 7 בלבד, לטעמי האישי למרות התרומה הגדולה של מייקל ג'קסון למוזיקה העולמית, קשה לסלוח ולעבור לסדר היום אחרי מעשים כאלו, התעללות מינית בילדים קטנים תוך כדי תחכום וערמומיות גדולה, לדעתי האישית כל אדם חייב לצפות בסרט הזה גם כדי להבין לאיזה סיטואציות ניתן להיקלע בחיים וגם כדי להיות זהירים במיוחד שמדובר בילדים שלנו, לטעמי לכל אחד זה יכול לקרות לכן ברגע שלוקחים בחשבון שגם הבלתי יאמן יכול לקרות, לעולם אל תסתנוורו מכסף ומעמד,או מאדם שמאוד אוהב ילדים, ובעיקר על תפעלו מתוך אוטומט, תבדקו, תשאלו, ובעיקר תהיו הורים מעורבים.
מייקל ג'קסון, אחד האייקונים המפורסמים ביותר בעולם, נחשב עבור רבים כזמר הומניטרי ורגיש שיצר מוזיקה מקרבת-לבבות. ב-1993, כשהחלו להישמע כנגדו האשמות על התעללות מינית בילדים שהתארחו באחוזתו, רבים התקשו להאמין שמלך הפופ יכול היה לבצע את המעשים והאשימו את הילדים ובני משפחותיהם ברדיפה אחר כספו.
גם ב-2005, במהלך המשפט שבו הואשם ג'קסון בפגיעה בנער בן ה-13, גאווין ארוויזו, קבע חבר המושבעים שהוא חף מפשע.
הסרט החדש "לעזוב את נוורלנד" מאת הבמאי דן ריד, זוכה פרס ה-BAFTA על סרטו "צייד הפדופילים" (ששודר גם הוא ב-yes דוקו), מציג שני סיפורים נפרדים, אך מקבילים, של שני גברים, ווייד רובסון (כיום בן 36) וג'יימס סייפצ'ק (כיום בן 40) שג'קסון "פרש עליהם את חסותו" מגיל 7 ו-9 והטריד אותם מינית לאורך שנים במקומות שונים באחוזה ובמהלך סיבובי ההופעות שלו ברחבי העולם, את מעשיו הנוראיים הסתיר מהוריהם תוך מניפולציות שונות, בעודו מציג את יחסיהם כידידות בלבד וכהזדמנות בלעדית להיכנס אל תוך העולם הייחודי והנפלא שלו.
העדויות של שני הגברים ובני משפחותיהם, לצד צילומי ארכיון אותנטיים מתקופת ילדותם לצידו של הזמר, מביאים אל המסך סיפור מסמר שיער וקשה לצפייה – עשר שנים לאחר מותו של מייקל ג'קסון.
בימוי: דן ריד (2X118 דק', ארה"ב, 2019
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה