הספר ילד במלחמה מאת אפרת פלדמן, נכתב בתזמון לא מתוכנן ופגש את כולנו במציאות של מלחמה שאנו לא רואים את סופה באופק, הספר החדש זועק זעקה של הורים רבים, ילדנו במלחמה (!), לפני ה-7.10.23 וכמובן גם אחרי.
הספר "ילד במלחמה" מאגד סיפורי חיים עלילתיים ותובנות מעשיות לכל אדם, ובמיוחד להורים אשריש להם ילדים במערכות החינוך השונות, והתקופה הנוכחית מלווה בהרבה קושי, והורים רבים יכולים להזדהות עם הספר בנודע לילדיהם ולתקופה המאתגרת בה הם נמצאים.
הספר ארוג שתי וערב: מקרים שארעו, זכרונות ועלילות, עם תובנות חיים ניתוחיות, חיבור המייצר ספר מיוחד במינו, אשר בהחלט תורם להורים ולאנשי חינוך, בהבנת הסיטאוציות המורכבות אשר נמצאים הילדים בזמן מלחמה, וגם בזמן בית ספר מקום שגם בו יכולות לפרוץ מלחמות על רקע אחר, ומאוד חשוב להתבונן, להקשיב ולהפנים שגם ברגעי קושי יש פתרון, ברגע שמטפלים בצורה נכונה.
בין המקרים והתובנות, הקורא נלקח אל נקודות מבט בשלבים השונים בחינוך ילדנו, מנקודת המבט של הילד, של ההורה ועד נקודת המבט של הצוות החינוכי. מנקודת המבט ה'ממווארית' של הכותבת ועד הכתיבה מנקודת המבט ה'ביקורתית-מקצועית' ממרום שנות ההורות והקריירה החינוכית, בכנות, מקוריות ופתיחות.
מתוך הספר:
"מה חשבתי לעצמי? אמנם היום לא ראיתי את הילדים מהכנופייה האלימה בשטח בית הספר, אך עוד לא הכרתי את כל האזורים בו והייתי משוכנע שהם מתכנסים בפינה כלשהי, מתכננים את ההתנפלות הבאה עלי ועל עוד ילדים. כעסתי מאוד. לא קלטתי שום דבר שנאמר בכיתה על ידי המורים החדשים. כל כך רציתי להרגיש אחרת! כל כך רציתי לפתוח דף חדש ונקי!".
בדרך ייחודית מציעה אפרת פלדמן להורים ולמורים שלא להסב מבט.
וכך מספרת אפרת:
אני משתמשת בסיפור, מציתה דרכו זכרונות, הזדהות ורגש, ולאחריו מזמינה למחשבות ודיון עלינו כבוגרי מערכת החינוך, על הילד/ה שהיינו וההורה שאנחנו (ומי שרלוונטי עבורו- המורה שאנחנו).
עמוד שדרה להורים
"אני מאמינה גדולה בהורות. בעומק השפעתה על ילדינו, ובהשקעה בנפשו של ההורה ובכלים שיש לו. אני מאמינה שכולנו נפגעים בצורה זו או אחרת מהיעדר הכלים של הורינו, אבל כהורים לילדים – רוצים לעשות הכול כדי שפגיעה זו תהיה קטנה ככל הניתן, ולא תשפיע על נפשו של ילדנו עד כדי שיתוק וקיפאון. לכן הורים רבים מוכנים ללמוד ולעשות הרבה על מנת להעניק לילדיהם חוויה שונה מזו שחוו, או לשכפל חוויות טובות, כשברור שסגנון ההורות מאוד שונה מדור לדור ומהורה אחד למשנהו. יחד עם זאת הספר מבקש להעניק סוג של עמוד שדרה, סימנים בדרך עבור ההורים, כדי שידעו מתי הם נוהגים באופן זהיר, רגיש ונכון עם ילדיהם, גם אם אין בכך מניעה מוחלטת של חוויות קשות במערכת. המטרה אינה "הפצת" עצות, אלא חזרה אל אותם דברים בהורות שיכולים באופן עקבי לשמש ליצירת סביבה יציבה."
הנוכחות ההורית חשובה במיוחד בגילאי 6-8
אפרת מוסיפה שנוכחותם של ההורים חשובה תמיד. אך חשובה במיוחד בגילאים בהם ההורים ב"שיא הקריירה" וילדיהם בכיתות הנמוכות, אז מעורבותם ביום- יום של ילדיהם חיונית מתמיד. בתקופת הגן ועד כיתה א' ההורים מעורבים מאוד ומרגישים השפעה ישירה ומלאה על חיי ילדיהם.
החל מכיתה א', ההורים חשים ירידה בכוחם מול המערכת, ולוקחים צעד לאחור. אפרת מדגישה כמה חשוב דווקא בתקופה זו לשמור על אותו ריקוד טנגו עדין עם הילדים ועם מערכת החינוך, וכך אומרת:
"כשאנחנו מזהים שהילד שלנו סובל או חרד ממשהו, נצטרך להגביר את עוצמת המוסיקה או את הקצב בקשר עם המורה. פה נכנס עניין של סגנון. ברור שאני לא מעודדת אגרסיביות או תובענות כלפי המורה. אבל אני בהחלט רוצה לטעת בהורים את ההכרה בכך שמה שהם לא יעשו – אף אחד לא יעשה עבור ילדם. ולכן עמידה מהצד אינה באה בחשבון! היא עשויה להזיק לא פחות מעודף אקטיביות- לא להסב מבט!".
הספר נוגע גם בנושא חרמות והצקות, ואפרת מדגישה:
"זהו לב הספר. מהסיפור 'ילד במלחמה' הכל התחיל. הוא גם המנוע העיקרי שהביא אותי להפציר בהורים לשים לב, להיות עבור ילדיהם מה שהם עצמם לא תמיד יכולים. ולא להסב את המבט. וזה אומר עין, אוזן, פה ולב. הכוונה היא בעיקר לכך שנפש ההורה לא תבטל, תכחיש, תעלים. קודם כל עבור הילד עצמו, כמובן, אבל גם עבור המערכת. אין לי ספק בכוחה של ההורות, אני מאמינה גדולה באהבה וביכולת שהיא מקנה. כמובן שבין האהבה והיכולת לבין שימת לב יומיומית ופעולה כשיש צורך – נכנסים השגרה והלחצים שהיא מזמנת, הפחד, המורא מפני המערכת, תפיסות שגויות של חברות עם הילד במקום הורות ועוד ועוד.
אבל כן, אני לגמרי חושבת שההורים רק זקוקים לחיזוק ולאמון ביכולותיהם, על מנת לעמוד לצד ילדיהם באופן מכבד, כזה שמשאיר מרחב פעולה. זה לא ספר הדרכה, אבל יש לי בהחלט תקווה שהוא ייטע מחשבות ורעיונות לכיווני פעולה, ואת השאר אני מאמינה שאשלים בהרצאות ובמעגלי שיח שאני מתעתדת לקיים.
ניתוח שכלתני לא תמיד עולה בקנה אחד עם הקשר הרגשי שלנו עם ילדנו. אך האמירה היא שזו בדיוק חובתו של הורה – לבדוק היכן עליו לעשות ניתוחים שכאלה, היכן הוא מסוגל להניח את האמוציות ולפעול לטובת ילדו. איני יכולה להגיד שתמיד הצלחתי בזה, אבל בדיוק מהלימוד שלי הייתי רוצה לתמוך באחרים. חשוב לזכור- גם פעולות שמעורבות בהן אמוציות, אפילו כאלה שעלולות להזיק – עדיפות בעיני מאשר קיפאון וחוסר פעולה. אני נוטה להאמין שהורה שיפעל ירגיש הקלה בעצמו, מעצם המעורבות וטיפוח מקומו הראוי של ילדו בסביבה. הקלה שתסייע לילדו.
על נושאים אלו ועוד, ניתן לקרוא בספר.
אפרת פלדמן, מורה במקצועה וזמרת, לימדה בעבר במערכת החינוך הפורמאלית ושנים רבות במערכת הבלתי-פורמאלית. בספרה, משתפת אותנו אפרת במחשבותיה ותובנותיה על המערכת מזוויות ראייה שונות כתלמידה, כמורה, ובעיקר כאם לילדים. אפרת עוסקת בהדרכה במוזאון, במוזיקה ובתיאטרון, מתגוררת בכפר ורדים זה 24 שנים, והיא אם לשלושה ילדים בוגרים.
בימים אלו עולה מופע-שיח: ילד במלחמה, הרצאה ומעגל שיח בליווי שירה של אפרת פלדמן.
ניתן להשיג את "ילד במלחמה" בחנויות הספרים המובחרות או באתר האינטרנט של ההוצאה בכתובת: www.ofir.org.il או דרך המחברת בטל' 050-6574047
מחיר מומלץ לצרכן 78 ש"ח.
