ביניהן: סנדרה גרוזה, אשת שגריר לטביה, מנואלה הולבאן, אשת שגריר רומניה, אלכסנדרה ברונה- טורס, אשת שגריר רפובליקה דומיניקנית.
כל מה שקשור לאומנות וספרים תמיד מרחיב את הלב, ובאירוע ההשקה שמעתי
לראשונה על סיפורה המדהים של אוליסיה קנטור, היא עברה הרבה אירועים מחשלים
בחייה, ולמרות כל מה שעברה היא התקדמה והפכה לאישה עוצמתית ומובילה, והשיא
מבחינתה זה כתיבת הספר החדש שלה "לב אש", לב מקום רגיש ומכיל אך מלא באש
ובתעוזה וזה בעצם סיפור חייה, היא המשיכה לפעול תמיד מתוך אש פנימית, גם
שאירועי החיים היו ממש לרעתה, ועל כך שאפו ענק לאישה המיוחדת הזו, וממש
מומלץ לקרוא את ספרה "לב אש" , הספר מבוסס עח אירוע חייה, אירועים שיכולים
להפוך בשקט לסרט הוליוודי.
חייה של אוליסיה קנטור הם סיפור הרפתקאות. היא סופרת ומחברת רב המכר "לב
אש" אשר חוותה עליות ומורדות בחייה, החל מהחיים הטובים ברוסיה ועד לניקוי
בתים בישראל, יחסים אלימים שהסתיימו בבריחה למקלט לנשים מוכות, קשיים קליטה
ושפה, התחלה חדשה כאם חד הורית, קריירה חדשה בעולם היהלומים, הצלחה
בינלאומית בתחום היהלומים ואבני החן, התרסקות של מטוס קל במסגרת נסיעת
עבודה והליכה יומיים בסבך אל הלא נודע, נישואים שניים ולידת 3 בנות – החיים
של אוליסיה יכולים לשמש תסריט לסדרת סרטים בהמשכים, שכוללים מסע לתהומות
הכי נמוכים ועד הפסגות הגבוהות ביותר שיש לחיים להציע.
הכל התחיל בשנות ה-70 , ברית המועצות עדיין מעצמה שמתנהלת על פי הכללים
שקובעת הנהגת המפלגה הקומוניסטית. העיר צ'ליאבינסק היא עיר תעשייתית שלא
רשומה במפות, סודית, אבי המשפחה גיאולוג בשירות המדינה, האם מנהלת תיאטרון
אקדמי ששימוש באותם הימים ככלי פרופגנדה סובייטית ושתי האחיות אוליסיה
וקאטיה.
אוליסיה מתבגרת ונעה במסלול המוביל לצמרת הסוציאליסטית, היא היתה
עיתונאית מצליחה בברית המועצות וכוכבת טלוויזיה בדרכה למעלה, היא מתחתנת עם
אחד הרווקים המבוקשים בעיר. בגיל 25 אחרי קריירה מצליחה כעיתונאית ומגישת
חדשות, הם מקבלים שיחת טלפון המציעה להם לעזוב בעקבות איום והשניים נאלצים
לעזוב הכל ולעלות לישראל. הם התיישבו בשכונת גילה בירושלים, השאירו מאחור
את הכל. אוליסיה אהבה את כל מה שהיה לישראל להציע: החום, האנשים, התרבות
ואפילו השפה שהיתה לה עדיין זרה, אולם את כל אלו בדיוק- בעלה שנא. הוא נעשה
מדוכא ואלים, לא מצא את עצמו.
יום אחד מתוך הדיכאון הוא מתפרץ עליה בזמן שהתינוקת בזרועותיה, אוליסיה
בורחת לרחוב. היא מגלה שחשבון הבנק שלה רוקן בן לילה על ידי בעלה והיא לא
מכירה אף אחד בישראל. שוטרים מוצאים אותה ברחוב ומעבירים אותה למקלט לנשים
מוכות בשם "אישה לאישה" בירושלים. אוליסיה ובתה נקלטות באהבה גדולה במעון,
היא מתגרשת ובוחרת לעמוד על הרגליים ולאסוף את השברים.
היא עובדת בכמה עבודות, נלחמת כדי לשרוד, החל מחלוקת עיתונים ועד ניקיון
בתים, עד שיום אחד, באחד העיתונים שחילקה, נתקלה במודעה לתפקיד של מוכרת
בחנות תכשיטים בי"ם. היא מתקבלת לעבודה ותוך זמן קצר היא מוכרת יותר מן
הוותיקות, ואחרי כמה חודשים היא מוכרת יותר מכולן יחד. בעלי הרשת מבינים
שאוליסיה נועדה לגדולה והיא נשלחת לבורסה בר"ג ללמוד להעריך יהלומים וללטש
אבנים יקרות. אחרי סיום קורס הגמולוגיה בבורסה, היא מקבלת הצעת עבודה לעבוד
מול אפריקה, אוליסיה מתחילה לטוס הלוך ושוב לקונגו.
בקונגו יש סוחרי יהלומים, סוחרי נשק, מלחמת אזרחים בלתי פוסקת. אוליסיה
קונה ומוכרת וממהרת לחזור הביתה לבתה. היא מצליחה מאוד בתחום שלה, שנשלט על
ידי גברים עד כה, אבל באחת הנסיעות השגרתיות, לצורך קניית חומרי גלם,
אוליסיה כמעט ואיבדה את חייה. בטיסת עבודה שגרתית לקונגו,
המטוס הקל שבו טסה, התרסק ונחת נחיתת אונס על גבי יער גשם מקומי. במשך
יומיים אוליסיה והצוות שניצלו בנס, הלכו בסבך של היער, אל הלא נודע, עד
שנמצאו. אוליסיה לא הפסיקה לחשוב על בתה היחידה שהשאירה בארץ וכשחזרה לארץ
הבינה שזה היה סימן עבורה, סימן לעשות שינוי ולא לחזור.
היה לה באותם הזמנים חבר בישראל, מהגר מברית המועצות שהם היו מיודדים
ובקשר טוב, לאוניד נבזלין שמו, הידוע כ"אוליגרך". הקשר ביניהם מתהדק
והשניים בוחרים להתחתן ולעבור לגור בניו יורק. עם השנים נולדות להם 3 בנות
(תאומות בנות 10.5 ובת נוספת בת 12.5 ) ואוליסיה הופכת להיות חלק מאצולת
הממון הניו יורקית. היא מגלה עניין רב באומנות, לומדת אומנות והערכת אומנות
והופכת למדריכה במוזיאון ה"מטרופוליטן" – מוזיאון האומנות הנחשב בעולם,
במחלקת החינוך.
לאחר 7 שנים של זוגיות הם מחליטים להתגרש ולחזור לישראל. אוליסיה מקבלת
המלצה חמה מהבוסים במטרופוליטן ופונה למוזיאון הוותיקן. היא הופכת להיות
האוצרת והמשמרת הישראלית הראשונה במוסד היוקרתי הזה של הכנסייה הקתולית. הם
ראו בה כשגרירה ישראלית והיא מצידה הפכה לישראלית היחידה שקיבלה תעודת
הוקרה מהוותיקן על תרומתה לקידום ושימור האומנות.
כעת היא מפרסמת את ספרה הראשון – "לב אש" בהוצאת ידיעות אחרונות, שתוך חודש בלבד הפך לרב מכר.
זהו ספר פרוזה על כפילתה הבדיונית. בלב ספרה ניצבת ילדה סובייטית,
אלכסנדרה, הנעה בין תחנות חייה של אוליסיה. אלכסנדרה נולדה להורים הנכונים
במקום הנכון ובזמן הנכון, אבל מגיל צעיר התמודדה עם חוויות מכאיבות וגילתה
סודות אפלים. היא חיה חיים מלאי סתירות: בבית הספר היתה תלמידה מצטיינת
ומנהיגת קומסומול, בעודה מנהלת רומן עם אחד מראשי המאפיה הרוסית; בשנות
העשרים לחייה היתה כוכבת טלוויזיה נערצת, נשואה לגבר הכי מבוקש בעיר, שאותו
לא אהבה, וזכתה ליותר ויותר הצלחה בחברה שאותה תיעבה.
יום אחד מגיעה שיחת טלפון שמאלצת אותה ואת בעלה להשאיר הכול מאחוריהם
ולהגר לישראל. זמן קצר לאחר מכן נישואיה קורסים ואלכסנדרה נותרת חסרת כול,
עם תינוקת קטנה, בלי שפה, בלי קשרים ובלי פרוטה. בבת אחת היא מושלכת מן
הפסגה לתהום. במהלך הספר היא קמה על רגליה ומוצאת את עצמה מתגלגלת מירושלים
לבורסת היהלומים ברמת גן; מישראל לתעשיית היהלומים בקונגו; משדות הקטל של
קונגו לחוגי החברה הגבוהה במנהטן; וממנהטן לישראל ועד לוותיקן, כשבכל מקום
היא נאלצת להתמודד עם קשיים וחושפת סודות מאיימים.
המסע של אלכסנדרה הוא סיפור הרפתקאות מסחרר ועוצר נשימה של תעצומות נפש,
של הישרדות ושל התגברות על מכשולים. היא לומדת לאהוב, להאמין בעצמה, וגם
כשהחיים נראית קשים ביותר, תמיד יש אור בקצה המנהרה. לב אש הוא ספר שהקדישה
אליסיה לארבעת בנותיה "היכולת למצוא בתוכך את הכוחות להתמודד עם
משברים ולחוות העצמה על ידי התגברות עליהם – זה המסר שחשוב לי להעביר
לבנותיי ולקוראות הספר" מספרת אוליסיה.
"לב אש" בהוצאת ידיעות אחרונות, להשיג ברשת סטימצקי וצומת ספרים
