הספר "לא לשווא" סיפור אישי מרתק על המאורעות באלכסנדריה בעת
מלחמת העולם השנייה, הצלת יהודי אלכסנדריה מציפורני הנאצים.
תיעוד היסטורי אותנטי של חיים בעלי משמעות של הקהילה היהודית במצרים,
ופועלה של תאה וולף, האחות הראשית בבית החולים היהודי באלכסנדריה
בתקופה חשובה ולא ידועה.
אהרוני מתארת להפליא את שיתוף הפעולה בין הקהילה היהודית במצרים לבין
מוסדות ממשלתיים מצריים - להצלת פליטים יהודים רבים מאירופה הנאצית
במלחמת העולם השנייה, דרך בית החולים היהודי באלכסנדריה.
הספר מרגש ומלמד על שיתוף פעולה בין יהודים וערבים במצרים,
ומהווה דוגמה אמיתית של שלום בין יהודים לערבים.
הגיבורה הראשית תאה וולף האישה בלבן, אחות ראשית של בית חולים,
מביאה לקוראים בדמותה האמיצה והאנושית ערך מוסף בהבנת
התקופה, דמות ראויה להערצה בעיקר בגלל האומץ והתושיה
שלה שבעזרתם היא מצליחה להציל דרך הבית חולים,
יהודים רבים מן השואה באירופה הנאצית.
מלחמת העולם השנייה, הצלת יהודי אלכסנדריה מציפורני הנאצים.
תיעוד היסטורי אותנטי של חיים בעלי משמעות של הקהילה היהודית במצרים,
ופועלה של תאה וולף, האחות הראשית בבית החולים היהודי באלכסנדריה
בתקופה חשובה ולא ידועה.
אהרוני מתארת להפליא את שיתוף הפעולה בין הקהילה היהודית במצרים לבין
מוסדות ממשלתיים מצריים - להצלת פליטים יהודים רבים מאירופה הנאצית
במלחמת העולם השנייה, דרך בית החולים היהודי באלכסנדריה.
הספר מרגש ומלמד על שיתוף פעולה בין יהודים וערבים במצרים,
ומהווה דוגמה אמיתית של שלום בין יהודים לערבים.
הגיבורה הראשית תאה וולף האישה בלבן, אחות ראשית של בית חולים,
מביאה לקוראים בדמותה האמיצה והאנושית ערך מוסף בהבנת
התקופה, דמות ראויה להערצה בעיקר בגלל האומץ והתושיה
שלה שבעזרתם היא מצליחה להציל דרך הבית חולים,
יהודים רבים מן השואה באירופה הנאצית.
"לא לשווא - הצלת יהודים מן השואה על ידי גיבורה באלכסנדריה",
מאת ד"ר עדה אהרוני,
הוצאת הספרים "כרמל", 232 עמודים, מחיר לצרכן 74 ש"ח,
להשיג בחנויות הספרים.
על ההשראה לכתיבת הספר 'לא לשווא' מספרת ד"ר עדה אהרוני:
"בעקבות מחקרי על יהודי מצרים במחצית השנייה של המאה העשרים הוזמנתי
להרצות במכון ון ליר בירושלים בנושא 'יהודי מצרים - קהילה שנעלמה'.
קהילת יהודי מצרים שאני חלק ממנה, ואשר מנתה בשנת 1948 מאה אלף
יהודים וכיום היא מונה כעשר יהודיות זקנות בלבד!.
בעודי מרצה הבחנתי באישה מבוגרת כסופת שיער שהקשיבה בריכוז ובעיניים דומעות.
לאחר ההרצאה, ניגשתי אליה ושאלתיה לפשר דמעותיה. היא ענתה:
"אלה דמעות שמחה על שמישהו חקר את התקופה הזאת במצרים במאה ה-20!".
שאלתיה אם היא יהודייה ממצרים.
ענתה: "לא, אני יהודייה מגרמניה," והציגה את עצמה "שמי תאה וולף,
מבית החולים היהודי באלכסנדריה".
"תאה נשלחה לאלכסנדריה על ידי בית החולים היהודי בפרנקפורט,
כדי להיות אחות ראשית של בית החולים ולהקים בית ספר לאחיות.
היא חייתה באלכסנדריה בין השנים 1932 - 1947.
תאה הייתה גם האחות הראשית במחלקה הכירורגית בבית החולים
של הקהילה היהודית.
היא הושאלה לשנתיים, אבל עקב מלחמת העולם השנייה נשארה
חמש עשרה שנה, ובכך ניצלו חייה.
תאה הוציאה מכיסה פנקס קטן שבו רשימות באנגלית וביקשה שאכתוב ספר
על זיכרונותיה מאלכסנדריה. התנצלתי והסברתי לה שאני באמצע כתיבת ספרי,
הרומן ההיסטורי - מהנילוס לירדן, ולא אוכל להתפנות לכתיבת ספר נוסף.
שוב זלגו דמעות מעיניה, אך הפעם דמעות עצב.
תאה סיפרה שאף אחד לא רוצה להתייחס לדברים החשובים שהיא
חיה אותם ורוצה למסור.
הבטחתי לקרוא רשימותיה היא חייכה בהודיה ודמעותיה נפסקו".
ד"ר עדה אהרוני היא סופרת, משוררת ומרצה לספרות ולסוציולוגיה.
חוקרת יהדות מצרים בעלת שם עולמי.
בוגרת תואר בספרות אנגלית וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים,
תואר שני בספרות אנגלית באוניברסיטת לונדון ודוקטורט על יצירות חתן
פרס נובל בספרות, סול בלו, באוניברסיטה העברית.
אהרוני פרסמה עשרים ושמונה ספרים, רומנים היסטוריים, ביוגרפיות,
קובצי שירה, ספרי ילדים ומחקרים ספרותיים והיסטוריים.
ספריה תורגמו לשפות רבות וזיכו אותה בפרסים בישראל ובעולם.
אהרוני היא כלת אות הנשיא שמעון פרס לקידום תרבות שלום
באמצעות יצירותיה לשנת 2012.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה