החל ממחר 20.7.23 תוכלו להנות מסרט עתיר שבחים ומרתק,עם שחקנים מהשורה הראשונה , קיליאן מרפי בתפקיד הראשי, לצד אמילי בלאנט, מאט דיימון, פלורנס פיו, ראמי מאלק, ורוברט דאוני ג'וניור., "אופנהיימר", סרטו החדש של הבימאי הגאון כריסטופר נולאן (האביר האפל, דנקרק).
השבוע הוזמנתי להקרנת בכורה של הסרט "אופנהיימר", סרט משובח, מהסרטים שמבינים מהתחלה שזהו סרט מיוחד במינו, ומדהים היה להבין איך המח הגאוני של מדען האטום היהודי רוברט אופנהיימר עבד, ולומדים להכיר את אישיותו המורכבת והמעניינת, כאשר פיתח את פצצת האטום ששינתה את פני העולם כולו, בהחלט סרט מאוד מעניין ומיוחד, ממליצה לצפות ולהנות וגם להבין חלק ממהלכי ההסטוריה, וגאוה על כך שגם פה המח היהודי הגאוני ממציא המצאות מהפכניות.
תקציר:
סיפורו האמיתי והמדהים של מדען האטום היהודי רוברט אופנהיימר אשר הוביל במהלך מלחמת העולם השניה את צוות המדענים בפרויקט המדעי המסוכן, המהפכני ואולי החשוב ביותר שידעה האנושות: פרויקט מנהטן ליצירת פצצת האטום הראשונה.
עם קיליאן מרפי בתפקיד הראשי, לצד אמילי בלאנט, מאט דיימון, פלורנס פיו, ראמי מאלק, ורוברט דאוני ג'וניור.
בבתי הקולנוע ובIMAX
בימאי: כריסטופר נולאן
ארה"ב, 181 דקות
קרדיט צילומים: טוליפ אנטרטיינמנט ישראל
טריילר: https://www.youtube.com/watch?v=MyiGzD3ZZLE
מידע על ההפקה
קיליאן מרפי
אמילי בלאנט
מאט דיימון
רוברט דאוני ג'וניור
פלורנס פיו
ג'וש הארטנט
קייסי אפלק
עם רמי מלק
וקנת בראנה
מפיקים בפועל
ג'יי דיוויד וורגו
ג'יימס וודס
תומאס הייסליפ
הופק על ידי
אמה תומאס
צ'ארלס רובן
כריסטופר נולאן
מבוסס על הספר
פרומתיאוס האמריקאי: ניצחונו והטרגדיה של רוברט אופנהיימר
מאת קאי בירד ומרטין ג'יי שרווין
נכתב למסך ובוים על ידי
כריסטופר נולאן
"ידענו שהעולם לא יהיה אותו הדבר. … כמה אנשים צחקו, כמה בכו. רוב האנשים שתקו. זכרתי את השורה מכתבי הקודש ההינדיים בהגווד גיטא של וישנו (האל הניצחי):
'עכשיו אני הופך למוות, מחריב העולמות'".
(רוברט אופנהיימר על חווית הצפיה בניסוי הפיצוץ הגרעיני הראשון בעולם)
"אופנהיימר", שנכתב ובוים על ידי כריסטופר נולאן, הוא מותחן אפי קולנועי שמעמת את הקהל עם פרדוקס החיים של האיש האניגמטי רוברט אופנהיימר שחייב היה להסתכן בהרס העולם בשביל הסיכוי להציל אותו.
בסרט מככבים קיליאן מרפי ("האביר האפל", "כנופיית ברמינגהאם") בתור ג'יי רוברט אופנהיימר ואמילי בלאנט ("מקום שקט", "סיקאריו") בתור אשתו, הביולוגית והבוטנאית קיטי אופנהיימר. זוכה האוסקר מאט דיימון מגלם את לזלי גרובס, מנהל "פרויקט מנהטן", והמועמד לאוסקר רוברט דאוני ג'וניור (איירון מן, זודיאק) מגלם את לואיס שטראוס, הנציב המייסד של הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית.
המועמדת לאוסקר פלורנס פיו ("האלמנה השחורה", "אל תדאגי יקירתי") מגלמת את הפסיכיאטרית ג'ין טטלוק; ג'וש הארטנט ("דליה השחורה") מגלם את מדען הגרעין האמריקאי החלוצי ארנסט לורנס; זוכה האוסקר קייסי אפלק ("מנצ'סטר ליד הים", "בין כוכבים") מגלם את בוריס פאש, ראש המודיעין; זוכה האוסקר רמי מאלק ("רפסודיה בוהמית", "לא זמן למות") מגלם את דיוויד היל, פיזיקאי שותף ב]רויקט; והקולנוען והשחקן זוכה האוסקר קנת בראנה (טנט, דנקרק) מגלם את הפיזיקאי זוכה פרס נובל נילס בוהר.
עוד מככבים בני ספדיה (ליקריץ פיצה) בתור הפיזיקאי התאורטי אדוארד טלר, דילן ארנולד (האלווין) בתור פרנק אופנהיימר, אחיו הצעיר של רוברט; גוסטב סקארסגארד (ויקינגים) חבר פרויקט מנהטן הנס בתה; דייוויד קרומהולץ ("הבלדה על באסטר סקראגס") בתפקיד הפיזיקאי זוכה פרס נובל איזידור רבי; מתיו מודין ("עלייתו של האביר האפל") בתפקיד ואניבר בוש, ראש המשרד האמריקני למחקר ופיתוח מדעי; דייוויד דסטמלצ'יאן (האביר האפל) בתפקיד ויליאם בורדן, תומך נלהב בעליונות הגרעינית של ארצות הברית; והמועמד לאוסקר® טום קונטי (ראובן, ראובן) בתפקיד אלברט איינשטיין.
הסרט מבוסס על הספר זוכה פרס פוליצר פרומתאוס אמריקאי: הניצחון והטרגדיה של אבי פצצת האטום מאת קאי בירד ומרטין ג'יי שרווין המנוח. הספר יצא לאור בעברית בתרגומה של רחל אהרוני (הוצאת הקיבוץ המאוחד 2012).
סרטיו של נולאן, בהם טנט, דנקרק, בין כוכבים, התחלה וטרילוגיית האביר האפל, הרוויחו יותר מ-5 מיליארד דולר בקופות העולמיות וזכו ב-11 פרסי אוסקר ו-36 מועמדויות, כולל שתי מועמדויות לסרט הטוב ביותר.
אופנהיימר צולם בשילוב של IMAX 65 מ"מ כולל, לראשונה אי פעם, קטעים בצילום אנלוגי בשחור-לבן IMAX®®.
במאי הצילום הוא המועמד לאוסקר הויט ואן הויטמה (דנקרק, טנט); מעצבת ההפקה היא רות דה יונג (אנחנו, אין מצב), מעצבת התלבושות היא זוכת האמי אלן מירוז'ניק (קימי ,האמן הגדול מכולם), העורכת היא ג'ניפר אייס צולע ("הפנתר השחור: וואקנדה לנצח", "טנט"); והמוזיקה היא של זוכה פרס האוסקר לודוויג גורנסון ("פנתר שחור", "טנט").
הצילום
אופנהיימר הוא שיתוף הפעולה הרביעי של כריסטופר נולאן והצלם הויט ואן הויטמה, ששימש כבמאי הצילום של "בין כוכבים", "טנט" ו"דנקרק", עליהם היה מועמד לאוסקר. הפילמוגרפיה של ואן הויטמה כוללת גם את "Her" של ספייק ג'ונז, "ספקטר" של סם מנדס ו"אין מצב" של ג'ורדן פיל. "האתגר הכי גדול שלי עם אופנהיימר הוא שהוא שונה מאוד מהסרטים האחרים שעשיתי עם כריס", אומר הויטמה. "ב'בין כוכבים', 'דנקרק' ו'טנט' יש דגש על אקשן. "אופנהיימר" דומה יותר למותחן פסיכולוגי, הוא נשען על פניהן של דמויותיו. אז האתגר היה לעשות סרט עם כל כך הרבה פרצופים וכל כך הרבה דיאלוגים מעניינים כמו סרט מלא זיקוקים".
אופנהיימר צולם אך ורק במצלמות בפורמט גדול – Panavision® 65mm ו-IMAX® 65mm. "זה פורמט שמאפשר לקהל לשקוע לגמרי בסיפור ובמציאות שאליה אתה לוקח אותו. במקרה של אופנהיימר, מדובר בסיפור בעל היקף גדול והיקף גדול וטווח גדול. אבל רציתי גם שהקהל יהיה בחדרים שבהם הכל קרה, כאילו אתה שם, מנהל שיחות עם המדענים האלה ברגעים החשובים האלה בתולדות העולם".
המוזיקה
כדי ליצור את הפסקול לאופנהיימר, פנה כריסטופר נולאן למלחין זוכה האוסקר לודוויג ג'יאורנסון (הפנתר השחור, המנדלוריאן), שכתב עבור נולאן את המוזיקה לטנט. "עבודתו של לודוויג על הסרט היא אישית מאוד ורחבה מבחינה היסטורית", אומר נולאן. "זה משיג את האפקט של בניית עולם רגשי שילווה את העולם החזותי שיצרנו, וזה מושך את הקהל לתוך הדילמות הרגשיות של הדמויות והאינטראקציות שלהן עם הסיטואציות הגיאופוליטיות העצומות שהן מתמודדות איתן".
האפקטים החזותיים
בניגוד לשמועות באינטרנט, כריסטופר נולאן לא פוצץ פצצת אטום אמיתית בניו מקסיקו עבור אופנהיימר, רק כדי שיוכל לצלם את האש הגרעינית וענן הפטריות של הניסוי האייקוני. במקום זאת, נולאן והצלם הויט ואן הויט עבדו עם מפקחי האפקטים המיוחדים סקוט פישר (שזכה באוסקר על "בין כוכבים" ו"טנט") ואנדרו ג'קסון (שהצטרף לצוות נולאן ב"טנט", שזכה גם הוא באוסקר) כדי להפיק את הגרסה הסרט לפיצוץ. נולאן הציב להם "רק" מגבלה אחת: בהתאם להעדפתו האסתטית לאפקטים מעשיים, נולאן אמר להם שלא ייתכן שיהיו דימויים ממוחשבים בסרט כלל (CGI). "גרפיקה ממוחשבת לעולם לא תיתן לך את תחושת האיום שאתה רואה בצילומים בחיים האמיתיים."
ג'קסון ופישר החלו לערוך ניסויים – ריסוק כדורי פינג פונג זה לזה, זריקת צבע על קיר, רקיחת תמיסות מגנזיום זוהרות ועוד – וצילמו אותם במצלמות דיגיטליות קטנות בתקריב רב בקצב פריימים שונה כניסוי. אבל האופן שבו נוצרו בסופו של דבר צילומי הפיצוץ האטומי עבור הסרט, שצולמו במצלמות IMAX ענקיות, נותר סודי ביותר.
חלק מהטכניקות שבהן השתמש צוות האפקטים של נולאן כדי לייצר את המחזה של הביקוע הגרעיני שימשו גם ליצירת הסצנות המתארות את עולמו הפנימי של אופנהיימר. שוב, נולאן שם דגש על אפקטים מעשיים ונמנע מ-CGI.
רוברט אופנהיימר – ביוגרפיה קצרה
רוברט אופנהיימר נולד ב-22 באפריל 1904 בניו יורק, בנם הבכור של יוליוס אופנהיימר, מהגר גרמני יהודי ויבואן טקסטיל עשיר, ואלה פרידמן, ציירת, אספנית אמנות ומורה. הוא היה אדם מבריק ורגיש מטבעו, שהתעניין מאוד במדע, בספרות, בפילוסופיה מערבית, בדת המזרח ובשפות (בסופו של דבר דיבר שבע).
אופנהיימר, שהתחנך בבית הספר המפורסם לתרבות אתית במנהטן, ולאחר מכן בהרווארד ובקיימברידג' בצעירותו, הוביל אותו לאוניברסיטת גטינגן בגרמניה, שם התוודע למוחות הזוהרים המנסחים את המדע החדש של מכניקת הקוונטים, כולל ורנר הייזנברג ואנריקו פרמי, והתחבר עם בני דורו שידחפו אותו קדימה להמצאת יישומים משני עולם. באירופה פרח אופנהיימר מבחינה אינטלקטואלית והתבגר כמדען, אך היה גם יהיר ומרוחק, ונאבק בדיכאון ובבדידות.
אופנהיימר חזר לארצות הברית בשנת 1929 והתמנה לפרופסור באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, שם המשיך להתבלט ולפתח את האקדמיה האמריקאית לפיזיקה תאורטית. במהלך השפל הגדול, הוא החל להתעניין יותר ויותר בפוליטיקה, נרגש ממצוקתם הכלכלית של תלמידיו ונבהל מעלייתה של גרמניה הנאצית והאנטישמיות הגואה ברחבי אירופה. מצפונו החברתי המתפתח הושפע עוד יותר מיחסיו עם אהובתו הראשונה, ג'ין טטלוק, עיתונאית ופסיכיאטרית, ומאוחר יותר, אשתו, קתרין "קיטי" אופנהיימר (לבית פונינג), ביולוגית ובוטנאית, שתיהן חברות לשעבר במפלגה הקומוניסטית בארה"ב ופעילות בתנועת העבודה.
עוד לפני שארצות הברית נכנסה למלחמת העולם השנייה, אופנהיימר היה מעורב במחקר במימון ממשלתי שהתמקד בפיתוח תהליך בר-קיימא וניתן לשליטה של ביקוע – פיצול האטום – לצורך בניית נשק תרמו-גרעיני, ובמהירות, כפי שגרמניה כבר עשתה את אותו הדבר. לאחר המתקפה היפנית על פרל הארבור הואצו המאמצים והחל פרויקט מנהטן, בראשות בריגדיר גנרל לסלי גרובס מחיל ההנדסה של צבא ארצות הברית ואופנהיימר. מלאכת ייצור פצצת האטום תכלול עשרות אלפי אנשים שיעבדו במקומות שונים ברחבי ארה"ב. אבל המוח והלב של המבצע היה "פרויקט Y", המכונה מעבדת לוס אלמוס.
הצוות של אופנהיימר כלל את טובי הפיזיקיים של התקופה. רבים מהם, כמו אופנהיימר, היו יהודים, ופעלו ממוטיבציה לסיים במהירות את המלחמה באירופה, אבל הונעו גם מסקרנות, שאפתנות ואגו. פרויקט מנהטן, שהתגבר על מכשולים מכל הסוגים, הסתיים ב-16 ביולי 1945 בפיצוץ מוצלח של מתקן אטומי באתר ניסויים שאופנהיימר כינה "השילוש הקדוש", בהשראת שירתו הנוצרית של ג'ון דון וטקסט דתי הינדי, הבהגווד גיטה.
מה שקרה אחר כך שינה את העולם לנצח ושינה את משימת חייו של אופנהיימר. הוא הוכתר כגיבור לאומי על שהאיץ את סיום המלחמה עם יפן והציל חיי אמריקאים, אך הוא נרדף על ידי מותם של עשרות אלפים בהירושימה ונגסאקי. אופנהיימר נהיה מודאג יותר ויותר מהמחיר והסכנות של הפצת נשק גרעיני בעולם. הוא קיווה שהפצצה תסיים את כל המלחמות, ולא תגרום למלחמה נוספת. הוא נשאר פעיל בתחום המדעי והאקדמי, והתמנה למנהל המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת פרינסטון, ביתו המקצועי של אלברט איינשטיין. אבל הוא בילה זמן רב יותר כמדינאי, ייעץ לממשלה בנושאי אנרגיה אטומית, ולעתים קרובות נקט עמדות מדיניות שהפכו אותו לאויב של חלקי מאנשי הממשלה והצבא.
הוא עישן בשרשרת כל חייו, ומת ב-18 בפברואר 1967 מסרטן ריאות, בגיל 62.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה