זמן קריאה - ג'וזפין מונצאנבאכר סיפורה של יצאנית וינאית מאת פליקס סלטן...

קיבלתי לסקירת קריאה את אחד מסדרת ספרי האירוטיקה שנקראת
"דרך חור המנעול",בהוצאת אסטרולוג.
הספר הינו הראשון בסדרה ונקרא "ג'וזפין מונצאנבאכר", סיפורה של יצאנית וינאית.
ג'וזפין מונצאנבאכר הינה היצירה האירוטית הנפוצה ביותר בשוק הספרים,
ובסיס ליותר מ-30 סרטים,עשרות מחזות ומספר ספרי המשך.
הספר מביא את סיפורה של נערה צעירה  "פאפי",אשר מספרת את סיפורה
בגיל חמישים ונזכרת במבט לאחור בחייה.
מסקרן לקרוא את לבלובה המיני בגיל ילדות,את מפגשייה המיניים
הראשונים, את אהבותיה.
מעניין לקרוא בספר על שמרנות ואיסורים מיניים ועל דרך חשיבה של
אותה תקופה , כלפי חוץ מוסר גבוה ובחדרי חדרים ניאוף,גילוי עריות,
אונס,זנות של ילדים ובכל אלה התנסתה עוד לפני שהגיעה לבגרות.
קשה מאוד לחשוב ולהכיל את החושך שנמצא שאף אחד לא רואה,
במיוחד את מה שעובר על ילדים צעירים ותמימים.
הסופר פליקס סלטן אינו מעביר ביקורת על גיבורת ספרו,
הוא מציג אותה כילדה שנולדה וגודלה בסביבה קשה ואכזרית,
שבעזרת נתוניה הטבעיים ועבודה קשה הצליחה להחלץ מזוועות
המקום בו גדלה.
ספר מרתק ומעורר מחשבה מה עובר על ילדים רכים שחיים
בעולם שכלפי חוץ מגן עליהם אך המציאות עולה על כל דמיון.
אני מאמינה באופן אישי שאנשים שחיים במקומות של חוקים נוקשים
ואיסורים בחדרי חדרים מתנהגים בצורה שונה.
"גוזפין מונצאנבאכר" לא ירד ממדפי הספרים מהיום שראה אור,
תחילה בהוצאה פרטית,מחתרתית שספריה הוחרמו על ידי הממשל
הנאצי בגרמניה,וכיום בהוצאות לאור מסחריות,מכובדות וידועות.
בהתחלה שם הסופר היה חסוי בעיקר משום שהספר תקף
בין היתר את הכנסיה הקתולית ואת השחיתות המינית והפדופילית
שהייתה נהוגה בה.
בשנת 1960 הוכנס הספר לרשימת הספרים האסורים, ועמד במרכזו של
משפט מפורסם על חופש הדיבור בגרמניה ב-1990.


הספר "גוזפין מונצאנבאכר"
סיפורה של יצאנית וינאית
מאת: פליקס סלטן.
תרגום: שלמה ברטוב, הוצאת אסטרולוג.
288 עמודים, 98 ש"ח.
על הסופר פליקס סלטן,
יהודי ממוצא הונגרי,בן למשפחה מוכת עוני,שהיה עיתונאי,מבקר תאטרון
מסאי וסופר, הוא נולד בשם זיגמונד זלצמן בשנת 1869 ומת בשנת 1945.
חיבר גם את ספר הילדים "במבי".

סלטן נולד למשפחה יהודית,  בת שישה ילדים.

מיד לאחר הולדתו עקרה משפחתו לאוסטריה, לעיר וינה. בגיל 16 נאלץ לעזוב

את לימודיו ולצאת לעבוד, לאחר שאביו נקלע למשבר כלכלי .

עבודתו הראשונה הייתה כשליח ולבלר-מתלמד בסוכנות ביטוח.

בו בזמן כתב שירים וביקורות על ספרים ועל הצגות.

מאמציו בתחום זה נשאו פרי והוא קיבל משרה של מבקר תיאטרון בעיתון וינאי.

בגיל 30 פרסם את ספרו הראשון, שהכיל אוסף של סיפורים קצרים

(שחלקם פורסם קודם לכן בעיתון בו עבד).

שנה לאחר מכן היה סלטן מעורב בהקמת קברט ספרותי, בו נחשפו לקהל,

יוצרים רבים מתנועת "וינה הצעירה".

במהלך עבודתו העיתונאית הכיר מקרוב והתחבר עם תיאודור הרצל.

כעת התמסר פליקס סלטן לכתיבה - הן כדרך חיים והן כאמצעי פרנסה.

הוא כתב בעיתונים שונים, פירסם לפחות ספר או מחזה חדש כמעט כל שנה,

וכן תסריטים לקולנוע ולאופרטות שונות, וזכה להיות גם עורך עיתון בברלין.

בשנת 1927 זכה להכרה של ממש באוסטריה, כאשר נבחר לנשיא הסניף

האוסטרי של פ.א.ן, איגוד הסופרים הבינלאומי.

בשנת 1923 פרסם את הספר "במבי: חיים ביער" שזכה להצלחה רבה,

תורגם בשנת 1928 לאנגלית והיה "ספר החודש" של מועדון קוראים גדול

ורב-מכר של הוצאת "סיימון-שוסטר" האמריקאית.

בשנת 1933 מכר סלטן את זכויות ההסרטה של "במבי" לבמאי הסרטים האמריקאי,

סידני פרנקלין, בסכום של 1000$ בלבד! פרנקלין מכר את זכויות הספר

לאולפני וולט דיסני, בסכום שהיה אלפי מונים גבוה יותר,  ובשנת 1942 יצאה

אל המסכים הגירסא המצויירת הראשונה של "במבי".

השקפת עולמו הסוציאליסטית של סלטן, יחד עם יהדותו, הביאו ב-1936,

בהוראה ישירה של אדולף היטלר, להחרמת כל ספריו על ידי הנאצים,

שריפת עותקים ואיסור הדפסות נוספות.

(העותק המקורי האחרון מהמהדורה הראשונה של "ג'וזפין מונצאנבכר",

נמכר במכירה פומבית לפני כעשרים שנה, בסכום של כ-150,000$).

בשנת 1938, כאשר אוחדה אוסטריה עם גרמניה, מיהר סלטן לעקור לשוויץ,

שם חי עד למותו בגיל 76.

משנת 1899 ועד שנת 1945 פרסם סלטן כעשרים ספרים, שכללו יצירות רבות,
במרכזן היו בעלי חיים - מ"במבי" העופר עד ספרו האחרון "ג'יבי החתול".
וכן יצירות בהן הביע את השקפת עולמו הסוציליסטית.
מורשתו כוללת גם מאות מאמרים, מחזות, תסריטים, שירים וביקורות רבות.